הספר השלישי פותח בחיסול מחוז 12. קטניס מתרגלת לחיים במחוז 13, נפגשת שם עם חברים שלה מהעבר, עם מיועדים נוספים ממשחקי הרעב ומתמודדת מול הנשיאה קוין במהלך המרד מול הקפיטול עד הניצחון.
הנערה בגיל ההתבגרות
קטניס בת 17 במהלך הספר השלישי.
יש בה משהו מיוחד, שונה
קטניס הפכה להיות סמל לחיקוי, היא העורבני החקיין, היא זאת שנותנת תקווה למורדים לנצח בהמלחמה.
היא לא נסיכה
היא כבר לא אדם רגיל מהמניין. היא מנצחת במשחקי הרעב, מיועדת שהשתתפה בשני משחקים, סמל המרד. מנערה רגילה היא הפכה להיות מוכרת בכל הארץ.
היא קשוחה קצת, יודעת להילחם
למרות כל מה שעבר עליה והפציעות שלה, קטניס לא מוותרת בקלות, היא ממשיכה להתאמן כדי להתחזק, מנסה לשמור על שפיותה ולהתמודד עם הסיוטים שלה.
לא דופקת חשבון לאחרים
קטניס מעידה על עצמה שאחת הבעיות הכי גדולות שלה היא לא לציית לאחרים, היא לא מקבלת פקודות מאחרים, היא אומרת את דעתה, וכשצריך היא פועלת על דעת עצמה בלי להתחשב באחרים. הדבר בא לידי ביטוי לקראת סוף הספר כאשר היא מחליטה לחסל את הנשיאה קוין על דעת עצמה מבלי לספר לאחרים.
חיה עם אחד ההורים, לרוב אבא
חיה עם אמא שלה ואחותה באחד החדרים התת קרקעיים במחוז 13, אולם לאחר שנגמרה המלחמה ואחותה מתה, אמא שלה נשארה במחוז 4 כדי להקים בית חולים ואילו קטניס חזרה למחוז 12, שם היא גרה לבד עד שהיא מתחברת שוב עם פיטה.
ההורים הם דמות משנית שולית מאוד
קטניס מנסה להחיות את מערכת היחסים עם אמא שלה למרות שזה קשה לה, היא הייתה רגילה במשך שנים לעשות מה שהיא רוצה בלי לשאול אותה.
תיאור גופני שונה, לא עדינות
קטניס מלאה צלקות מכל המשחקים והמלחמות.
לרוב מה שמעסיק אותה זה להילחם על חייה
גם לאחר שהיא במחוז 13, המלחמה לא נגמרה, להיפך, מכריחים אותה להצטרך למרד בתור הפנים של המרד מה שמציב אותה במרכז. במהלך המלחמה היא גם מבינה שהנשיאה קוין לא תהסס להקריב אותה אם יהיה צורך, בנוסף הרבה מנסים לפגוע בה כדי למנוע ממנה להוביל את המרד.
יש עדיין מערכת יחסים רומנטית אבל היא פחות העיקר
בספר השלישי קטניס נאלצת להתמודד עם מערכת יחסים רומנטית ועם המחשבות האם היא רוצה מערכת יחסים בכלל או לא.
משולש אהבה של הבחורה עם שני בנים
גייל ופיטה נפגשים ומנסים להתנהל בצורה ידידותית אך ברור שמתחת לפני השטח כל אחד רוצה את קטניס אך הם לא יודעים במי היא תבחר. הם גם מנהלים ביניהם שיחה, מדברים על הנשיקות שלה עם כל אחד מהם, תוהים מה היא מרגישה ובמי מהם היא תבחר לבסוף.
קטניס בוחרת בסוף הספר בפיטה לאחר התלבטויות רבות. סיבה אחת שהשפיעה על הבחירה היא העובדה שגייל ייצר את הפצצות שגרמו למותה של אחותה, קטניס לא מסוגלת להתמודד עם זה וגייל מבין זאת, הדבר גורם לריחוק ביניהם.
סיבה נוספת שמשפיעה על הבחירה היא העובדה שקטניס הייתה עם פיטה בכל המשחקים, הם תמכו אחד בשני, ראו אחד את השנייה במקרים הכי קשים והיו שם בשביל השני. פיטה הוא זה שעזר לקטניס לעבור את הסיוטים בלילות כשהם ישנים מחובקים והיא מבינה שאת זה היא צריכה, את פיטה שמסוגל לגרום לה להרגיש שאפשר לעבור הכל והעתיד יהיה בסדר.
יש התייחסות ליחסי מין
ההתייחסות היחידה בספר השלישי היא בסוף כשהיא מספרת על פיטה שמחבק אותה והיא מרגישה רעב מסויים.
עזיבת ההורים – התבגרות
קטניס התבגרה במהירות ולמדה להתמודד לבד עם המלחמות ועם בעיות. היא חוזרת לבד לגור במחוז 12 כשהיא רק בת 17. אמא שלה נשארת במחוז 4 כי היא לא מסוגלת לחזור חזרה הביתה למקום בו היא איבדה המון אנשים.
הסיפור מתרחש בזמן רגוע לפני השטח ונראה שעם הכניסה של הבחורה לעלילה הכל משתנה, יש מלחמה, הרבה מתים, יש צורך בלחימה ועוד.
בסוף הספר מגיעה לסיומה מלחמת המרד בין הקפיטול לשאר המחוזות, כולם חיים בשלום בינתיים ומנסים לבנות חברה חדשה.
סיכום הטרילוגיה:
במהלך שלושת הספרים הללו נראה כי קטניס מתבגרת במהירות, למרות שנראה שהעלילה נמשכת רק שנתיים, קטניס עוברת דברים שבדרך כלל עוברים בחיים שלמים, הדבר דורש ממנה להתגבר עוד יותר במהירות, ללמוד להתמודד עם תכננות ומניפולטיביות, זה דורש ממנה להתמודד עם מוות של אנשים אהובים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה