דמות האישה בדואט מרחבי הפרא של קיי.איי.טאקר

לא יודעת מה לחשוב על הסופרת הזו, מצד אחד קראתי את הספר שלה "לפני שיתפוגג" שהיה סיפור אהבה חמוד ממש, מצד שני קראתי את הסדרה שלה של מלון וולף והרגשתי מזועזעת קצת ממה שהולך שם.

ואז יש את הדואט הזה, זה לא סיפור אהבה רגיל בתבנית כמו שאנחנו מכירות. יש עיירה קטנה אבל היא באלסקה, הוא לא חוואי אלא טייס אספקה/הצלה/כל מה שצריך, היא בחורה מהעיר הגדולה אבל לא באמריקה אלא בטורנטו, קנדה.

הספר הראשון מספר על קאלה פלטשר שעזבה עם אמא שלה בגיל שנתיים את אלסקה וחזרו לגור בטורנטו, האמא התחתנה שם עם מישהו אחר והם חיים להם באושר ובכיף. (לא ברור למה הפרק הראשון הוא מנקודת המבט של האמא, אין צורך).
ואז בגיל 26, באותו יום שמפטרים אותה מהעבודה, מתקשרים אליה מאלסקה לספר לה שאבא שלה חולה. אחרי התלבטויות היא מחליטה לטוס לאלסקה להכיר אותו יותר ולנסות ליצור שוב קשר.
ג'ונה, טייס בחברה של אבא שלה, מטיס אותה, מציק לה ומתייחס אליה בצורה נוראית בהתחלה אבל היא מחזירה לו.

לאט לאט הם מתאהבים אבל לבסוף היא חוזרת לטורנטו, הוא מגיע אחריה והיא מחליטה לעבור לגור איתו באלסקה.
עד כאן סבבה לגמרי, ספר חביב, יכולתי להסתדר ככה.

ואז בא הספר השני, שמחליט להראות לנו מה קורה אחרי הסוף השמח, הם החליטו לגור ביחד באלסקה? בואו נראה כמה קשה להם בשנה הראשונה, תיאורים של המקום השומם, כמה קשה לה, איזה בית הם מחפשים, איזו עבודה, כמה הכל יקר, חישובים של כסף, מלא שלג, קר, קפוא, לא נעים, לא כיף, בודד. הם כל כך נלחמים לא להיות כמו ההורים שלה שנפרדו בגלל אלסקה שהם מתחילים לחזור על הטעויות שלהם.
למה שאני אקרא על זה???
לא צלחתי את הספר השני, יכולתי אם הייתי משקיעה, לא רציתי, הרגשתי שהרסו לי קצת את הספר הראשון, יכולתי להסתדר בלי הספר השני, לא מבינה למה לכתוב אותו בכלל ולבאס אותנו?!
ברור שיהיה להם קשה לחיות יחד כי הם באים מעולמות אחרים אבל אני לא רוצה לקרוא על זה, אני רוצה לדעת שהם החליטו להיות יחד ובזה הספר יסתיים, אין צורך לתאר לי כמה קשה להם ואת הריבים שלהם.

הדמות של קאלה:

קאלה מתחילה את הספר הראשון כמו עוד בחורה עירונית בעיר הגדולה, היא מטפחת אתר אופנה ולייף סטייל עם החברה שלה, זה נשמע שטחי אבל יש להן ממש תוכנית עסקית, הן נפגשות פעם בשבוע, מחליטות מראש על הכל, הן מושקעות בזה. היא יוצאת למועדונים, עובדה בבנק, חיה אצל ההורים שלה, אין לה רישיון נהיגה.

ואז מגיע היום בו הכל משתנה, היא מפוטרת מעבודה ומגלה שאבא שלה חולה, היא נוסעת לאלסקה לפגוש אותו.

המפגש של הבחורה מהעיר הגדולה עם אלסקה הקשוחה גורם לה להגיע לקצה ולהתמודד עם דברים שמעולם לא הייתה צריכה להתמודד איתם. היא לומדת להכין לעצמה קפה לבד, לומדת להכין אוכל, לומדת להסתדר לבד, ליצור קשרים חברתיים ועוד.

היא מתפתחת ומבחורה קצת מפונקת היא הופכת לעצמאית שיודעת לעמוד על שלה ולדבר.

בספר השני היא שוב נזרקת למצב קיצוני, אחרי שהחליטו לגור יחד באלסקה הם מחפשים מקום שיהיה בו גם מנחת מסוקים לעסק ששל ג'ונה. 

הם מוצאים בית ושטח אבל זה באמצע שום מקום וזה מעמיד אותה שוב בפני אתגרים. היא צריכה להתמודד עם בית ענקי לבד, לנקות, לסדר, לצאת לקניות, לארגן שייראה כמו בית וזה לא פשוט כי זה באמצע שום מקום עם שכנים במרחק קילומטרים. כל דבר שהם רוצים לעשות מצריך התארגנות מראש.

אבל היא עוברת גם את זה, היא לומדת לגלות מה היא רוצה, מה היא עושה, לבסוף היא לומדת לירות, לנהוג ועוד.

היא גם לומדת לדבר על הרגשות שלה עם ג'ונה, להילחם על זה ולא לוותר על הזוגיות שלהם למרות כל הקשיים.

אם יש מסר שאפשר לקחת מהספר זה מה שאגנס אומרת לקאלה כשהיא מחליטה לעבור לאלסקה לחיות עם ג'ונה. היא אומרת לה שלא תחיה בשבילו כי זה ישגע אותה, היא צריכה משהו שיהיה שלה, שיעסיק אותה, שייתן לה מוטיבציה בחיים. לקאלה לוקח זמן אבל היא מוצאת את הדבר הזה שלה שהיא יכולה להתעסק רק איתו ולא להיות תלויה בג'ונה ואחרים שיהיו איתה כל הזמן.

התמונה לקוחה מאתר עברית