יום שישי, 2 במאי 2025

ביקורת על טרילוגיית שליחי הגיהינום מאת אושרית שטרית

קראתי את הטרילוגיה ביום אחד (אני קוראת מהר)

הספרים כתובים טוב, זורמים, אין דרמה חופרת ואני אוהבת את זה כי אחרת הספרים נמרחים וכאן זה לא המקרה, גם הסיפורים הקשים והתיאורים שלהם לא היו קשים לקריאה ואפשר היה להכיל את זה.
אהבתי את העלילה המקורית, גם אופנוענים, גם מאפיה, גם סיפורי אהבה, מה עוד צריך.

דירוג הזוגות שלי:
1. פיטר וקירה (ספר שלישי) - כי הם כאלה חמודים וכנראה בגלל שהם צעירים הם לא דופקים חשבון ומתלבטים עם הרגשות שלהם אלא הולכים על זה ובגדול.

2. גבריאלה ובלייד (ספר שני) - עם כמה שהוא דפוק אהבתי את הסיפור שלהם, הם גם היו חמודים והוא היה מאוד סבלני איתה ומכיל באופן מפתיע, גם היחס שלו לילדים שלה הראה על האופי האמיתי שלו. חבל שהוא היה צריך כאפה רצינית כדי להתאפס ולהבין מה טוב בשבילו.

3. ביאנקה ופאקר (ספר ראשון) - זה מקום אחרון כי את ביאנקה פחות אהבתי, קצת מעצבנת שהיא כל שנייה רוצה לברוח ממנו כדי להציל אותו או משהו כזה, פאקר ממש אוהב אותה עד כדי כך שהוא מוכן לצאת למלחמה עם המאפיה הרוסית בשבילה, מה עוד את רוצה ממנו??


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה