יום רביעי, 24 בספטמבר 2025

ביקורת דואט ראש - יורש מורד, לב מורד/ וי קילנד & פנלופי וורד

 לא התחברתי ולא אהבתי

התחלתי את הספר הראשון בדואט, ובאמצע בערך החלטתי לנטוש, דילגתי על עמודים וככה גם בספר השני כדי להבין את העלילה. אז אני יודעת מה קורה, פשוט דילגתי על רוב הספרים.
היה לי קשה עם הכתיבה, היא זורמת אבל היא לא סוחפת ומעניינת, זו הבעיה העיקרית של הספרים לדעתי
גם תיאור הדמויות כאילו הן השתנו פתאום. הדמות של ג'יה מתוארת עם משקפיים והיא עושה טובה לחברה שלה ומחליפה אותה בבר, אז אני מדמיינת חנונית חמודה כזה, ואז היא הופכת לאיזה מישהי שלא דופקת חשבון ויש לה פה.
ראש מתואר עם קעקועים ומעיל עור, מעשן ויש תחושה של באד בוי, ואז הוא נהיה עדין ורגיש
למה לתאר דמויות בצורה מסויימת ואז פתאום ההתנהגות לא תואמת, זה הרגיש לי גם מוזר
מעבר לזה שהעלילה הייתה הזויה קצת ולא אהבתי את זה גם, אני לא אפרט כי זה ספויילר. כאילו התחילו לכתוב ואז חשבו איזו דרמה להוסיף (תמיד יש דרמה בסיפורי רומנטיקה) ואז החליטו לקחת משהו זניח שמוזכר בתחילת הסיפור ולנפח אותו שיוסיף לעלילה וזה נהיה עוד יותר מוזר בסוף הספר הראשון.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה