הספר התחיל טוב ומעניין, הכתיבה זורמת וסבבה, קראתי את הספר מהר
אבל פתאום זה נהיה טלנובלה, וגם הדמות שלו פתאום הפכה להיות רכה יותר אבל לא באופן שזורם עם הספר אלא אחרת.
לפי התיאור שלו בתקציר ובהתחלה הוא איש חשוב, מנהל, שתלטן, בוסי, מניאק ועוד
ואז פתאום נהיה רכרוכי קצת, פחות אהבתי את השינוי הזה, אבל הדמות שלו הייתה דמות טובה, של גבר מכיל, אוהב, מוכן לעשות הרבה ולהשקיע ביחסים.
דווקא הדמות של סוריאה לא אהבתי כל כך, היא התחילה טוב, נפש חופשיה, לא דופקת חשבון עד הקטע שהיא החליטה שהיא יודעת יותר טוב בשביל שניהם, זה קטע שתמיד שנאתי שגברים עושים בספר.
העלילה:
סוריאה רואה את גרהם ברכבת, הוא שוכח את הפלאפון שלו שם, היא לוקחת את הפלאפון, מחטטת, ואחרי כמה ימים הולכת להחזיר לו את הפלאפון.
הוא מסרב להיפגש איתה, בתגובה היא מצלמת תמונות שלה, שולחת לו לפלאפון ומתעצבנת עליו.
מאותו רגע הם מסתמסים עד שהם נפגשים שוב ברכבת ומאותו רגע הם לא נפרדים.
הזוגיות שלהם עוברת הרבה, הוא מתמודד עם דברים חדשים שגילה על החיים שלו, היא מתמודדת עם משקעים מהעבר.
בסוף יש סוף שמח אבל היה יותר מדי טלנובלה בשבילי ולא אהבתי את זה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה