יום שבת, 15 באוקטובר 2016

הדמות הנשית בספר "החיים אחריך" מאת ג'וגו' מויס

עלילת הספר היא בעצם סיפור חייה של לואיזה לאחר מותו של ויל בספר "ללכת בדרכך".

לואיזה דיי התפרקה אחרי מותו של ויל, היא לא מוצאת כיוון בחייה, עובדת כברמנית בשדה תעופה ומעבירה את הזמן בחיפוש אחרי משמעות.

היא מוצאת את המשמעות שלה לאחר שהיא נופלת מגג הבניין שלה, מאושפזת ומתאוששת, במקביל היא פוגשת נערה אשר טוענת כי היא ביתו הביולוגית של ויל.

כניסתה של הנערה לחייה של לואיזה אשר גם ככה לא מאורגנים גורמת לבלאגן. לואיזה מנסה לדאוג לה אבל שוכחת את עצמה בדרך.
היא חוזרת לגור עם משפחתה באופן זמני, היא שוקלת לעזוב את העבודה שלה ומסתבכת בחיי האהבה שלה.



דמותה של לואיזה בניגוד לספר הקודם פשוט מעוררת רחמים, אין לה עמוד שדרה, אין לה אופי, עסוקה בלרחם על עצמה ובמקום להתעסק בחייה ולמצוא כיוון היא פשוט בוחרת להתעסק בחייהם של אחרים ולעזור להם.

לקראת סוף הספר לואיזה לוקחת את עצמה בידיים (סוף סוף) אך עדיין קראתי את הספר עם כעס על הדמות, היא ממש הרגיזה אותי בהתנהגות שלה ואין ספק שאחותה בספר עושה לה טובה שהיא מנסה לנער אותה להבין מה באמת חשוב בחיים ושעליה קודם כל לחשוב על עצמה ולדאוג לעצמה לפני שהיא דואגת לאחרים.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה