הספר מחולק לשני חלקים.
החלק הראשון בספר מספר על סופי, בת 20 לערך החיה בעיירה צרפתית בשנת 1916 במהלך הכיבוש הגרמני. סופי חיה עם אחותה וילדיה של אחותה בבית המלון של משפחתן והן מתמודדות בדרכן עם הכיבוש הגרמני והמחסור.
החלק הראשון מסתיים בכך שלוקחים את סופי למחנה מעצר גרמני.
החלק השני של הספר מתרחש בשנת 2006 ומספר על ליב, בת 30 החיה באנגליה. בעלה מת לפני ארבע שנים ומאז היא מדוכאת ומחפשת את דרכה בעולם.
מה שקושר את שני הנשים יחד הוא התמונה של הנערה שהשארת מאחור. בחלק הראשון של הספר מסופר על התמונה, אדואר לפבר הצייר צייר את התמונה, בתמונה מופיעה סופי, אשתו.
התמונה נמצאת אצל ליב, היא ניתנה לה כמתנת נישואים מבעלה דיוויד.
ערב אחד ליב יוצאת עם חבריה,ערב זוגות שבו חברתה משדכת לה מישהו, המישהו הזה איום ונורא ולמזלה של ליב המלצרית מצילה אותה.
המלצרית, מו, הייתה חברה של ליב בעבר והן למדו יחד. ליב מציעה למו לגור אצלה באופן זמני וכך הן נכנסות לשגרה של מגורים יחד.
במקביל אנו מתוודעים לפול מקאפרטי, בעל חברה להחזרת יצירות גנובות במהלך המלחמה. פול וליב נפגשים במקרה בבר כאשר התיק של ליב נגנב, פול מתנדב לעזור לה ומציע לה לישון אצלו, ליב מסכימה וכך נוצרת מערכת יחסים ביניהם.
כאשר פול מגיע לביתה של ליב, הוא מגלה את התמונה של "הנערה שהשארת מאחור", מסתבר שזו תמונה שהמשרד שלו התבקש למצוא ולהחזיר לבעלים, הוא מספר זאת לליב שכועסת עליו ומאשימה אותו בכך שניצל אותה, היא מסרבת לדבר איתו ומסרבת להחזיר את התמונה.
ליב הופכת בעל כורחה לנאשמת במשפט להחזרת היצירה, היא טוענת שהיצירה ניתנה לה במתנה, מתנת נישואים מבעלה והיא לא מוכנה להחזיר כי היא שייכת לה. כדי להוכיח את הבעלות שלה על התמונה, היא מתחילה לחפש ולחקור אודות התמונה ואף נוסעת לצרפת כדי לברר מה קרה לסופי.
לבסוף, לאחר שליב הופכת למושמצת בעיתונות בגלל סירובה להחזיר את התמונה, בעזרת פול היא מצליחה להוכיח כי התמונה לא נגנבה אלא ניתנה במתנה לקצין גרמני.
ליב ופול משלימים והופכים לזוג.
הדמות הנשית:
סופי קצת שנויה במחלוקת, בהתחלה נראה שהיא עושה הכל כדי לדאוג לה, למשפחתה ולשכניה אך נראה שההחלטות שלה לא תמיד מושכלות והדבר ניכר בעיקר בסוף החלק הראשון כאשר מאשימים אותה בזנות עם קצין גרמני.
הסוף של סופי אופטימי אם כי דיי לא אמין, אבל ניתן לשבח אותה על האופטימיות שלה ושהיא לא מוותרת על החלומות שלה, גם אם הם נראים לא מציאותיים.
(יש תחושה שרק בספר משתלם להיות אופטימי ובחיים האמיתיים היא מעולם לא הייתה נפגשת עם בעלה אלא מתה בדרך...)
ליב עוברת מהפך בספר, בהתחלה היא עדיין שבורה ממות בעלה למרות שעברו ארבע שנים, היא מסתגרת בעצמה, מתאבלת, לאחר שהיא פוגשת את פול היא מתחילה להיפתח ויוצרת איתו מערכת יחסים.
ברגע שהיא עולה על סרטון בעקבות הריב על התמונה, ליב מגלה אופי חזק שלא נראה קודם. היא מסרבת בתוקף להחזיר את התמונה, היא מוכנה לשם כך להקריב הכל ולהילחם עד הסוף על האמת שלה.
אולם, עם כל החוזק שלה והמלחמה היא עדיין נעזרת באחרים כדי להצליח ולא עושה הכל לבדה. דיי ציפיתי שהיא זאת שתגלה את האמת המכריעה ולא פול, הדבר היה מחזק את הדמות כאישה חזקה שיכולה להסתדר לבדה.
דבר אחד לא אהבתי בדמותה של ליב בסוף הספר, היא משלימה עם החברה שלה. החברה שלה החליטה לנתק איתה את הקשר בעקבות התמונה ואף שפטה אותה על כך במקום לעמוד לצידה.
בסוף הספר במקום להגיד לחברה שתלך לעזאזל, ליב משלימה איתה. אולי זו עוד מעלה של הדמות, שהיא יודעת גם לסלוח, אישית קשה לי עם זה.
החלק הראשון בספר מספר על סופי, בת 20 לערך החיה בעיירה צרפתית בשנת 1916 במהלך הכיבוש הגרמני. סופי חיה עם אחותה וילדיה של אחותה בבית המלון של משפחתן והן מתמודדות בדרכן עם הכיבוש הגרמני והמחסור.
החלק הראשון מסתיים בכך שלוקחים את סופי למחנה מעצר גרמני.
החלק השני של הספר מתרחש בשנת 2006 ומספר על ליב, בת 30 החיה באנגליה. בעלה מת לפני ארבע שנים ומאז היא מדוכאת ומחפשת את דרכה בעולם.
מה שקושר את שני הנשים יחד הוא התמונה של הנערה שהשארת מאחור. בחלק הראשון של הספר מסופר על התמונה, אדואר לפבר הצייר צייר את התמונה, בתמונה מופיעה סופי, אשתו.
התמונה נמצאת אצל ליב, היא ניתנה לה כמתנת נישואים מבעלה דיוויד.
ערב אחד ליב יוצאת עם חבריה,ערב זוגות שבו חברתה משדכת לה מישהו, המישהו הזה איום ונורא ולמזלה של ליב המלצרית מצילה אותה.
המלצרית, מו, הייתה חברה של ליב בעבר והן למדו יחד. ליב מציעה למו לגור אצלה באופן זמני וכך הן נכנסות לשגרה של מגורים יחד.
במקביל אנו מתוודעים לפול מקאפרטי, בעל חברה להחזרת יצירות גנובות במהלך המלחמה. פול וליב נפגשים במקרה בבר כאשר התיק של ליב נגנב, פול מתנדב לעזור לה ומציע לה לישון אצלו, ליב מסכימה וכך נוצרת מערכת יחסים ביניהם.
כאשר פול מגיע לביתה של ליב, הוא מגלה את התמונה של "הנערה שהשארת מאחור", מסתבר שזו תמונה שהמשרד שלו התבקש למצוא ולהחזיר לבעלים, הוא מספר זאת לליב שכועסת עליו ומאשימה אותו בכך שניצל אותה, היא מסרבת לדבר איתו ומסרבת להחזיר את התמונה.
ליב הופכת בעל כורחה לנאשמת במשפט להחזרת היצירה, היא טוענת שהיצירה ניתנה לה במתנה, מתנת נישואים מבעלה והיא לא מוכנה להחזיר כי היא שייכת לה. כדי להוכיח את הבעלות שלה על התמונה, היא מתחילה לחפש ולחקור אודות התמונה ואף נוסעת לצרפת כדי לברר מה קרה לסופי.
לבסוף, לאחר שליב הופכת למושמצת בעיתונות בגלל סירובה להחזיר את התמונה, בעזרת פול היא מצליחה להוכיח כי התמונה לא נגנבה אלא ניתנה במתנה לקצין גרמני.
ליב ופול משלימים והופכים לזוג.
הדמות הנשית:
סופי קצת שנויה במחלוקת, בהתחלה נראה שהיא עושה הכל כדי לדאוג לה, למשפחתה ולשכניה אך נראה שההחלטות שלה לא תמיד מושכלות והדבר ניכר בעיקר בסוף החלק הראשון כאשר מאשימים אותה בזנות עם קצין גרמני.
הסוף של סופי אופטימי אם כי דיי לא אמין, אבל ניתן לשבח אותה על האופטימיות שלה ושהיא לא מוותרת על החלומות שלה, גם אם הם נראים לא מציאותיים.
(יש תחושה שרק בספר משתלם להיות אופטימי ובחיים האמיתיים היא מעולם לא הייתה נפגשת עם בעלה אלא מתה בדרך...)
ליב עוברת מהפך בספר, בהתחלה היא עדיין שבורה ממות בעלה למרות שעברו ארבע שנים, היא מסתגרת בעצמה, מתאבלת, לאחר שהיא פוגשת את פול היא מתחילה להיפתח ויוצרת איתו מערכת יחסים.
ברגע שהיא עולה על סרטון בעקבות הריב על התמונה, ליב מגלה אופי חזק שלא נראה קודם. היא מסרבת בתוקף להחזיר את התמונה, היא מוכנה לשם כך להקריב הכל ולהילחם עד הסוף על האמת שלה.
אולם, עם כל החוזק שלה והמלחמה היא עדיין נעזרת באחרים כדי להצליח ולא עושה הכל לבדה. דיי ציפיתי שהיא זאת שתגלה את האמת המכריעה ולא פול, הדבר היה מחזק את הדמות כאישה חזקה שיכולה להסתדר לבדה.
דבר אחד לא אהבתי בדמותה של ליב בסוף הספר, היא משלימה עם החברה שלה. החברה שלה החליטה לנתק איתה את הקשר בעקבות התמונה ואף שפטה אותה על כך במקום לעמוד לצידה.
בסוף הספר במקום להגיד לחברה שתלך לעזאזל, ליב משלימה איתה. אולי זו עוד מעלה של הדמות, שהיא יודעת גם לסלוח, אישית קשה לי עם זה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה