הספר מסופר משתי נקודות מבט, אחת של אלזה ואחת של טיבו.
אלזה בת 29, נמצאת בתרדמת כבר חמישה חודשים בגלל מפולת שלגים בזמן שטיפסה על הר.
טיבו בן 34 מגיע לבקר את אחיו בבית חולים, אחיו נמצא שם לאחר שדרס למוות שתי נערות בנות 14.
טיבו מסרב לבקר את אחיו בגלל המעשים שלו ובזמן שהוא מתחמק הוא נכנס בטעות לחדר של אלזה ונשאר שם. טיבו מתחיל לאהוב את הביקורים אצלה ונהנה מהרוגע והשלווה שזה נותן לו, בין לבין הוא מדבר איתה ומתייחס איתה ומעודד את אלזה לחיות.
אלזה מצידה חיה בתרדמת ורק שומעת ללא תחושה, אולם הביקורים של טיבו והיחס שלו כלפיה מעוררים אותה והיא מפסיקה לוותר לעצמה ומתחילה לרצות לחזור לחיות.
אלזה מוכיחה את ניצחון הנפש על הגוף, היא מכריחה את הגוף שלה להתרגיש ולהתעורר, היא מאמנת את עצמה להזיז איברים בגוף וגם אם זה קשה לה היא מנסה לדמיין לפחות את הפעולות האלו ולא מוותרת עד הרגע האחרון שבו מחליטים לנתק אותה ממכונת ההנשמה.
לבסוף היא מתעוררת.
אלזה בת 29, נמצאת בתרדמת כבר חמישה חודשים בגלל מפולת שלגים בזמן שטיפסה על הר.
טיבו בן 34 מגיע לבקר את אחיו בבית חולים, אחיו נמצא שם לאחר שדרס למוות שתי נערות בנות 14.
טיבו מסרב לבקר את אחיו בגלל המעשים שלו ובזמן שהוא מתחמק הוא נכנס בטעות לחדר של אלזה ונשאר שם. טיבו מתחיל לאהוב את הביקורים אצלה ונהנה מהרוגע והשלווה שזה נותן לו, בין לבין הוא מדבר איתה ומתייחס איתה ומעודד את אלזה לחיות.
אלזה מצידה חיה בתרדמת ורק שומעת ללא תחושה, אולם הביקורים של טיבו והיחס שלו כלפיה מעוררים אותה והיא מפסיקה לוותר לעצמה ומתחילה לרצות לחזור לחיות.
אלזה מוכיחה את ניצחון הנפש על הגוף, היא מכריחה את הגוף שלה להתרגיש ולהתעורר, היא מאמנת את עצמה להזיז איברים בגוף וגם אם זה קשה לה היא מנסה לדמיין לפחות את הפעולות האלו ולא מוותרת עד הרגע האחרון שבו מחליטים לנתק אותה ממכונת ההנשמה.
לבסוף היא מתעוררת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה