יום רביעי, 15 באוקטובר 2025

דמות האישה בטרילוגיה המוסד מאת יונתן דה שליט

 טרילוגיה מותחת ומעניינת, עד הרגע האחרון לא בטוח מי נגד מי וגם כשמגיעים לסוף יש בטוויסט בעלילה שגורם לך לחשוב מחדש על מה שקראת.

אהבתי את הסדרה לא רק בגלל העלילה של הריגול והמתח אלא גם כי הדמות הראשית שם היא אישה וזה מיוחד לספרי ריגול, בדרך כלל הדמות הראשית היא של גבר, אם יש נשים הן משניות, דמות משנה או דמות שעובדת/קשורה לדמות הראשית הגברית. כאן זה שונה, הדמות הראשית היא של יערה שטיין, לוחמת מוסד.

הספר הראשון - בוגד

מתגלה כי יש בוגד בצמרת ממשלת ישראל, לא יודעים מי הוא, לא יודעים מתי התחיל, אבל מוידוי שנלחש מפיה של זקנה אי שם באירופה זה מתגלגל ומגיע עד לראש המוסד לשעבר, הוא פונה נשיא המדינה ובעצה אחת הם מחליטים לחקור בשקט ולהגיע לבוגד, הם מאגדים צוות, יוצאים לחקור בעקבות קצה החוט ומגיעים לבוגד.

כאן בספר הזה אנחנו פוגשים לראשונה את יערה שטיין, היא לא דמות ראשית אלא משנית או אחת מהדמויות שמניעות את העלילה. היא חזקה, אסרטיבית, לוחמת רודפת צדק ואין לה בעיה ללכלך את הידיים ולקבל החלטות קשות. הספר נגמר בכך שהיא נפרדת מהמוסד והם נפרדים ממנה עקב חילוקי דעות.


הספר השני - צוערים

למרות העובדה שהמוסד לא רוצה אותה, ראש ממשלת ישראל כן מעוניין בשיתוף פעולה עם יערה שטיין. הוא קורא לה לפגישה סודית ומטיל עליה להקים יחידה סודית שתעמוד בפני עצמה. יערה מקבלת את המשימה ויחד עם אסלן מהספר הראשון הם מגייסים צוערים ומכינים אותם לפעולה. תוך כדי הם יוצאים לשטח לעזור לחבר קרוב של יערה, מתיאס, לחקור ולגלות מה קרה לחברה שלו.


הספר השלישי - סודות

הספר הזה סוגר את הסיפור עם יערה שטיין, ראש הממשלה מתנער ממנה אולם היא מסתירה זאת מהיחידה והם ממשיכים לחקור ולגלות מה קורה באפריקה. אי אפשר לסמוך על אף אחד וצריך לזכור שלא כל מה שרואים זה מה שקורה באמת.

לבסוף יערה מצליחה להציל את המצב אבל משלמת מחיר אישי כבד.


הדמות של יערה שטיין:

בספר הראשון הדמות שלה לא משאירה כל כך רושם כי הם כולם עובדים ביחד וכולם פחות או יותר באותו מעמד ומופיעים בצורה שווה אבל לאורך הספר רואים את הדמות שלה ובסוף עם התנגשות שלה עם ראש המוסד לשעבר הדעות שלה מתגלות ורואים שהיא לא מפחדת להביע דעה גם אם היא מנוגדת לדעת הרוב.

לאורך הסדרה רואים את ההתפתחות שלה, היא מתחילה את הסדרה בת 34 בערך, עם חבר אחרי שהיא רצתה לפרוש ולחיות חיים רגילים אבל ברגע שנשאבה למוסד חזרה היא לא יכולה לצאת מזה, היא נהנית מזה ואוהבת את ההתרגשות, היא טובה בלפקד על אנשים, היא קצת נצלנית וקצת אינטרסנטית, קשה להתחבר אליה, היא מאוד יפה אבל מרוחקת ולאורך הסדרה, בעיקר בספר השני והשלישי מרגישים שהיא מאוד בודדה, אין לה באמת חברים קרובים שהיא יכולה להתוודות מולם ולספר להם הכל.

ולמרות זאת שמחתי שהיא הדמות הראשית, היא מעניינת, היא מרתקת, היא מאוד אנושית וגם כשהיא כביכול מנצלת אנשים זה לא לטובתה האישית אלא זה כדי להציל את מדינת ישראל כי היא פטריוטית בנשמה והמדינה מעל הכל עבורה. 

שמחתי שבספר השלישי היא מצאה את המקום שלה ומצאה זוגיות.

יום שני, 29 בספטמבר 2025

דמות האישה בספר מכתבים מלוכלכים/ויק קילנד & פנלופי וורד

 הספר היה חמוד ממש, האמת בגלל שאני רגילה מספרים אחרים שלהן שזה פתאום הופך לטלנובלה דיי חששתי. 

הספר זרם והכתיבה טובה ועמוקה, החלק שהם נפגשים הגיע דיי מהר ושמחתי שלא מרחו את זה, אבל מצד שני גרם לי לחשוב, אוקיי, הם נפגשו, הם ביחד, איך הספר מתקדם מכאן. אז יש תיאורים שלהם איך הם מתמודדים עם החרדות שלה ואורח החיים שלו, ההתמודדות שלה והניסיון להיפרד.

אבל בסוף הם כמובן חוזרים להיות ביחד ולשמחתי לא היו ילדים שצצו פתאום או אקסית הזויה כמו הספרים האחרים שלהן.

העלילה:

לוקה וגריפין היו חברים לעט במשך שנים עד שלוקה הפסיקה לענות לגריפין על המכתבים שלו. הוא כותב לה אחרי 8 שנים מכתב קשה והיא מחליטה לענות לו ולספר לו למה הפסיקה לכתוב לו. היא הייתה בהופעה עם חברה שלה ואז פרצה שריפה והחברה שלה ועוד מלא אנשים נהרגו. מאז היא פיתחה חרדות ואגורפוביה. יש לה מטפל שהיא בקשר איתו מאז המקרה, הוא קצת תמהוני, אבל הוא תומך בה, עוזר לה והיא עשתה דרך ארוכה בהתמודדות.

גריפין עונה לה על המכתב שלה והם ממשיכים להתכתב עד שהיא מחליטה להגיע ולפגוש אותו. כשהם נפגשים הם נמשכים אחד לשנייה מיד ומתאהבים. היא מגלה למה לא רצה להיפגש איתה, הוא בעצם סולן מפורסם של להקה מפורסמת. היא כותבת ספרי מתח רבי מחר תחת שם עט.

הם מנסים לגרום לזה לעבוד ביחד, יש קצת קשיים אבל הם מוכנים שניהם להתגבר על הכל ולהילחם על האהבה שלהם.


הדמות של לוקה:

לוקה מאוד אמיצה בעיניי, היא עברה חוויה מאוד קשה, היא איבדה את החברה שלה בשריפה, פיתחה חרדות, איבדה את אמא שלה ועכשיו את אבא שלה. היא כביכול לבד בעולם, יש לה את המטפל שלה, את העבודה שלה כסופרת ואולי הקופאית בסופר בלילה. 

אבל היא לוחמת.

היא ממשיכה לחיות ולעבור כל יום בפני עצמו והיא לא מוותרת, גם כשקשה, יש לה תמיכה ויש לה רצון לחזור להיות כמו שהייתה פעם ולחיות את החיים שלה. אחרי שהיא מכירה את גריפין במציאות היא מרגישה את זה אפילו יותר, את הרצון לחיות ולהיות איתו, היא מוכנה לצאת מאיזור הנוחות שלה ולהתמודד עם הקשיים שלה כדי להיות איתו.

והיא בסוף מוצאת את החיים שרצתה, את האהבה שמגיעה לה ואת הסוף הטוב שלה.




יום רביעי, 24 בספטמבר 2025

ביקורת דואט ראש - יורש מורד, לב מורד/ וי קילנד & פנלופי וורד

 לא התחברתי ולא אהבתי

התחלתי את הספר הראשון בדואט, ובאמצע בערך החלטתי לנטוש, דילגתי על עמודים וככה גם בספר השני כדי להבין את העלילה. אז אני יודעת מה קורה, פשוט דילגתי על רוב הספרים.
היה לי קשה עם הכתיבה, היא זורמת אבל היא לא סוחפת ומעניינת, זו הבעיה העיקרית של הספרים לדעתי
גם תיאור הדמויות כאילו הן השתנו פתאום. הדמות של ג'יה מתוארת עם משקפיים והיא עושה טובה לחברה שלה ומחליפה אותה בבר, אז אני מדמיינת חנונית חמודה כזה, ואז היא הופכת לאיזה מישהי שלא דופקת חשבון ויש לה פה.
ראש מתואר עם קעקועים ומעיל עור, מעשן ויש תחושה של באד בוי, ואז הוא נהיה עדין ורגיש
למה לתאר דמויות בצורה מסויימת ואז פתאום ההתנהגות לא תואמת, זה הרגיש לי גם מוזר
מעבר לזה שהעלילה הייתה הזויה קצת ולא אהבתי את זה גם, אני לא אפרט כי זה ספויילר. כאילו התחילו לכתוב ואז חשבו איזו דרמה להוסיף (תמיד יש דרמה בסיפורי רומנטיקה) ואז החליטו לקחת משהו זניח שמוזכר בתחילת הסיפור ולנפח אותו שיוסיף לעלילה וזה נהיה עוד יותר מוזר בסוף הספר הראשון.



ביקורת על אגומניאק/ וי קילנד

 ספר יפה וחמוד

אחרי הטראומה מהדואט ההזוי של יורש מורד ולב מורד החלטתי לתת עוד הזדמנות לספרים שלהן
לקחתי את הספר הזה כי התקציר נשמע מעניין.
את תחילת הספר לא אהבתי, הרגשתי שוב שהדיאלוגים נמוכים ולא אהבתי את השיח ביניהם אבל בכל זאת נתתי הזדמנות והמשכתי לקרוא והאמת אחרי הפרקים הראשונים שנכנסתי לעלילה הספר ממש זרם. גם הדיאלוגים משתפרים והעלילה משתפרת.
דרו עובד כעורך דין לגירושין, הוא מתחיל את הספר בתור מניאק אבל במקביל מספרים מה קרה לו ולמה הוא כזה והוא משתנה ובאמת אוהב אותה ולא משחק משחקים
אמרי היא פסיכולוגית יועצת זוגיות, היא מקסימה ועצמאית וקל לאהוב את הדמות שלה.



העלילה:
דרו חוזר מחופשה בערב השנה החדשה ומגלה את אמרי במשרד שלו, מסתבר שהיא שכרה את המקום מנוכל שעבד עליה.
הוא הולך איתה למשטרה להגיש תלונה לאחר מכן היא נשארת אצלו במשרד כי היא מחכה למובילים של הרהיטים, בזמן הזה היא עונה לו לטלפונים עוזרת לו לסדר ומפה לשם דרו מוצא את עצמו מציע לה להישאר אצלו במשרד ולהחליף זמנית את המזכירה שלו שנמצאת בחופשת מחלה.
לאט לאט הם מתקרבים ולמרות שהם לא מגדירים הם הופכים לזוג
לדרו יש את הסיפור האישי שלו עם הגרושה הנוראית שלו ואמרי היא זאת שמראה לו אופטימיות בחיים ושצריך לעבוד קשה בשביל הדברים החשובים באמת.
נהניתי לקרוא את הספר, סיימתי בתחושת אופטימיות והרגשה שהם זוג ממש חמוד.



ביקורת על יהיר בחליפה/פנלופי וורד & וי קילנד

יהיר בחליפה - היה סביר

הספר התחיל טוב ומעניין, הכתיבה זורמת וסבבה, קראתי את הספר מהר

אבל פתאום זה נהיה טלנובלה, וגם הדמות שלו פתאום הפכה להיות רכה יותר אבל לא באופן שזורם עם הספר אלא אחרת.
לפי התיאור שלו בתקציר ובהתחלה הוא איש חשוב, מנהל, שתלטן, בוסי, מניאק ועוד
ואז פתאום נהיה רכרוכי קצת, פחות אהבתי את השינוי הזה, אבל הדמות שלו הייתה דמות טובה, של גבר מכיל, אוהב, מוכן לעשות הרבה ולהשקיע ביחסים.

דווקא הדמות של סוריאה לא אהבתי כל כך, היא התחילה טוב, נפש חופשיה, לא דופקת חשבון עד הקטע שהיא החליטה שהיא יודעת יותר טוב בשביל שניהם, זה קטע שתמיד שנאתי שגברים עושים בספר.



העלילה:
סוריאה רואה את גרהם ברכבת, הוא שוכח את הפלאפון שלו שם, היא לוקחת את הפלאפון, מחטטת, ואחרי כמה ימים הולכת להחזיר לו את הפלאפון.
הוא מסרב להיפגש איתה, בתגובה היא מצלמת תמונות שלה, שולחת לו לפלאפון ומתעצבנת עליו.
מאותו רגע הם מסתמסים עד שהם נפגשים שוב ברכבת ומאותו רגע הם לא נפרדים.
הזוגיות שלהם עוברת הרבה, הוא מתמודד עם דברים חדשים שגילה על החיים שלו, היא מתמודדת עם משקעים מהעבר.
בסוף יש סוף שמח אבל היה יותר מדי טלנובלה בשבילי ולא אהבתי את זה



ביקורת על אדליין/ה.ד. קרלטון

סדרת אדליין - סדרה טובה אבל לא לכל אחת
אחרי הרבה פוסטים פה בקבוצה ודיבור על הספרים רציתי לדעת גם מה כל ההתרגשות סביב הסדרה.
לרוב אני לא אוהבת שיש יותר מספר אחד על אותו זוג, מילא דואט, אבל ארבעה ספרים?? אבל הם זרמו ממש, הכתיבה טובה, מעניינת, הייתי מרותקת לאורך כל הקריאה וחיכיתי לראות מה יקרה.
התיאורים קשים, יש רשימה של טריגרים אז שכל אחת תחשוב לעצמה אם מתאים לה.
לי אישית היה קשה אבל כבר קראתי ספרים אחרים עם תיאורים קשים (אשלי זווארלי ונטשה נייט למשל) זה הסגנון.
הספר השלישי הכי קשה בגלל כל התיאורים של מה שהיא עוברת אחרי שחטפו אותה (זה לא ספויילר, כתוב בתקצירים)
הגבר סטוקר אובססיבי אבל מצד שני גם לה לא חסר, היא נדלקת מפחד, זה מעורר אותה, ושניהם ביחד דפוקים וטוב להם אז מי אנחנו שנשפוט, הם לא פוגעים באף אחד ביחסים שלהם. למרות שלא אהבתי את היחסים ביניהם כי זה היה מוגזם מדי ודפוק מדי אבל שיהיה.
אהבתי את ההתפתחות של הדמות שלה, היא מתמודדת יפה למרות מה שעברה והיא מודעת לעצמה יודעת שייקח לה זמן להתאושש, גם הוא סבלני מאוד, מכיל אותה וישרוף את העולם בשבילה.
העלילה בקצרה:
אדליין היא סופרת מצליחה, חובבת גותיות, דברים מפחידים ועוד, היא עוברת לגור באחוזה של סבתא שלה.
זייד הוא לוחם צדק (יש לו ארגון שנלחם בסחר בבני אדם, התעללויות ועוד), האקר מוכשר שרואה אותה באחד הימים בחנות ספרים, נדלק עליה ומפה נהיה אובססיבי כלפיה ברמות.
הם מפתחים ביניהם מערכת יחסים מסויימת תוך כדי שהיא מנסה לפתור את תעלומת הרצח של סבתא שלה (בעיניי קו העלילה הזה היה מיותר ולא תורם לעלילה עצמה, אפשר היה להסתדר בלי זה).
בסוף הספר השני היא נחטפת על ידי אגודה של סוחרי בני אדם, היא הייתה מסומנת מראש, לא ברור למה. זייד יוצא לחפש אותה, היא מנסה להתמודד עם מה שעובר עליה ומחפשת דרכים לברוח. בסוף הם מתאחדים כמובן ונוקמים בכולם.
(התמונה לקוחה מאתר עברית)



ביקורת על הספר אכזר יפהפה/ טי ג'יי גייסינגר

הספר היה בסדר

אני אוהבת את הסופרת הזאת, קראתי כמעט את כל הספרים שלה, אני אוהבת שהיא יחסית מגוונת, יש לה כל מיני סגנונות כתיבה, יש לה עלילות שונות וגם יחסית מקוריות.

הכתיבה טובה, זורמת והסיפור היה חמוד כזה אבל היה לי קשה עם כל תיאורי המחשבות שלהם, קצת פחות לחשוב ולהתלבט, יותר עלילה אם אפשר.

זה היה קצת מעיק, די לחפור, די לאכול את הראש עם התלבטויות ואם להיות ביחד, תהיו וזהו, אתם לא הזוג הראשון שהוא במאפיה והיא לא, בואו נתקדם.

הבנתי שזה ספר שהעלילה זה לפני כל מה שקורה במפלצות ומלכות, בהתחלה השם של אח שלו קצת בלבל אותי, כי יש לנטשה נייט אותה דמות, ואז בגלל שם המשפחה הלכתי לחפש את פייב סינדיקט, שזה סופרת אחרת וכבר התבלבלתי אז חיפשתי פה בקבוצה את הפוסט שמישהי כתבה, שמסביר איך זה קשור.

האמת, יכולנו להסתדר בלי הספר הזה שמסביר מה היה לפני כי זה לא כזה הסביר, ליאם לא מוזכר בסדרה ההיא ממה שאני זוכרת, דקלן ודייגו כן, אבל עדיין לא היה שם הסבר איך דייגו הגיע להיות ראש המאפיה האירית, אולי בספר השני, נחכה שיתרגמו.



העלילה בקצרה:
טרובי (טרו) סאליבן עובדת כמלצרית בדיינר במקביל ללימודים שלה לעריכת דין, היא פוגשת את ליאם בלאק בדיינר, הוא מגיע לשם במשך שנה ולבסוף הם מתחילים לדבר.
הוא מנסה להימנע ממנה כי הוא ראש המאפיה האירית, היא רוצה אותו ולא מכירה אותו בכלל.
בסוף הם מנסים להיות ביחד, בזמן שרוב הספר זה התלבטויות ותיאורי מחשבות ופה ושם יש עלילה. עד הסוף הקצת מפתיע, קצת כי זה לא היה וואו, זה עבר חלק והאמת הרגיש לי קצת מונפץ ולא אמין אבל שיהיה, זה ספר.



ביקורת על הספר לא הולם/וי קילנד

ספר בסדר

לא ראיתי בהתחלה אזהרת טריגר אז שתדעו שיש שם אובדן של ילד.


עוד לא סיימתי את ערימת הספרים מהספריה שלקחתי, של וי קילנד ופנלופי וורד, אבל אחרי כמה ספרים כבר הבנתי את הסגנון, מתחיל בצורה מסויימת הופך לטלנובלה באמצע ומסתיים בסוף טוב וכולם מאושרים.
(בסוף אולי אעשה דירוג של כל הספרים שלהן, כרגע במקום הראשון הספר אגומניאק ובתחתית זה הדואט של לב מורד יורש מורד)
 
גם ברוב הספרים הגבר מצטייר בהתחלה כמו גבר אלפא מנכ״ל קשוח, בפועל הוא רגיש ומתחשב. אבל זה לא הפריע לי כל כך. התרגלתי כנראה לסגנון שלהן חח.

הספר היה בסדר, לא וואו, לא אהבתי את הפלאשבקים לעבר שלו, אני מעדיפה שהוא פשוט יספר לה הכל בפעם אחת ולא שנצטרך לאסוף פירורים לאורך הספר, אבל זו דעה אישית שלי.

אבל היה מעניין לראות את התפתחות העלילה והזוגיות ביניהם. 
למרות שלא אהבתי את הסגנון אני מודה שיש פה משהו מרענן שהם לוקחים את זה לאט יותר, הם מתמודדים עם דברים תוך כדי הזוגיות ולומדים לתקשר ביניהם. בניגוד לספרים אחרים ששם הוא שתלטן רכושני והם עוברים ישר להיות זוג. גם התקשורת ביניהם הייתה טובה והם פתרו יפה את הבעיות ביניהם.


העלילה:
איירלנד סנט ג'יימס היא כתבת חדשות, היא מפוטרת מהעבודה שלה בגלל סרטון שצולם בחופשה שלה עם חברות, היא כותבת מייל למנכ"ל החברה כשהיא שיכורה והוא עונה לה.
היא מוצאת חן בעיניו בגלל התעוזה שלה והם מתחילים להתכתב, הוא בודק את נושא הפיטורים שלה ומחזיר אותה לעבודה. הם מתקרבים ולאט לאט מתגלה מה קרה לו בעבר שגרם לו להתרחק מנשים, ממערכות יחסים ולהחליט שהוא לא רוצה ילדים.
לבסוף הם משלימים והוא מבין שהוא צריך לסלוח לעצמו על מה שקרה ולהתקדם בחיים וזה לא יפחית ממה שקרה לו.
הם חיים באושר ועושר.





הדמות הנשית בספר האולטימטום שלו/ פ.ריין

הספר היה בסדר, ולמרות זאת אני כן ארצה לקרוא את השני ואת שאר הסדרה כשיסיימו לתרגם.

הבנתי שכל ספר מתייחס לאגדה מוכרת, כאן זה מתייחס לאגדה של היפה והחיה, היו קטעים שרמזו לזה אבל מעבר לזה לא היה משהו שאמרתי לעצמי, וואי העבירו את זה לימינו בצורה טובה, הייתי רוצה שיהיה קצת יותר.

הכתיבה יחסית זרמה, היו כמה דברים שהייתי רוצה שיפתחו אותם יותר, כמו הקטעים עם האקס שלה, לא ברור הקטע ביניהם ולמה הוא מתעקש שהוא רוצה אותה, גם איך שזה נגמר הרגיש לי קיצוני כי לא הייתה ממש התפתחות במה שהולך שם ביניהם. לאורך הספר לא היו הרבה מפגשים ביניהם וגם הכעס שלו על משפחת ווס לא כזה מוסבר ברור.

כנ"ל הקטע על אבא שלה, לא הרגשתי שיש סגירה מעגל, היא רצתה לגלות מה קרה וזה התמסמס תוך כדי הספר. מספרים בספר מה קרה, אשר ווס יודע את האמת ולא מגלה לה.

היחסים בין אשר לאנאבל היו מעניינים, יש פער גילים ביניהם, היא בת 22 והוא בן 36, אבל זה יחסית עבר חלק, לא הרגישו את הפער יותר מדי.

בסופו של דבר אין שם סוד מטורף של וואו, האחוזה מוזרה כי גותית, לא כי יש משהו מעבר (איכשהו חשבתי שאולי זה ספר ערפדים או איש זאב אבל לא) יש מה שקורה במרתף פעם בחודש אבל זה לא היה כזה סוד וואו.

העלילה:
אנאבל מגלה שהאחוזה של המשפחה שלה משועבדת למשפחת ווס, הבעלים של אחוזת חצות, היא יוצאת לשם לפגוש את האח הבכור, אשר ווס, ולברר את זה.
מפה לשם היא חותמת על הסכם שהיא תעבוד עבורו במשך שנה ותגור באחוזת חצות.
בזמן שהיא גרה שם היא מכירה יותר את אשר ווס, הוא נפתח אליה והוא מספר לה על העבר שלו.
לקראת הסוף יש מתח וזה הוסיף לעלילה סוף סוף.
בסופו של דבר היו כמה דברים שהיה צריך להוסיף קצת יותר בעלילה כדי שיהיו יותר ברורים ולא למסמס אותנו, להגיד שזה לפי היפה והחיה ואז סתם לשים כמה דברים מוכרים משם זה לא מספיק, גם הרמזים כאילו יש שם משהו מעבר באחוזה ובסוף לא קצת ביאס.


הדמות של אנאבל:
אנאבל בת 22, היא גדלה כל החיים שלה בעיירה אבל עזבה לקולג', ובכל זאת אחרי מותו של אביה היא חוזרת ולוקחת אחריות על כל המצב. אחיה הקטן מנסה להחזיק את האחוזה שלהם ואת העסקים והיא זאת שפונה לאשר ווס ומבקשת עזרה ממנו. 
היא צעירה אבל בכל זאת לא מפחדת, נחושה, מוכנה לקחת סיכונים ומצד שני בגלל הגיל שלה לא מפחדת להתנסות בדברים חדשים.



יום שישי, 15 באוגוסט 2025

ביקורת - סדרת רד הוט של אל קייסי

סדרת רד הוט - חביב מינוס, אפשר לוותר, לא אהבתי

הסדרה מספרת על שלוש אחיות, אמבר, אמרלד ורוז שחיות עם שלושת האמהות שלהן במעין חווה שיתופית במיין.
הן מגלות בגיל 25 שהאבות שלהם הם חברי להקת רד הוט והאמהות שלהן היו גרופיות של הלהקה, הסתובבו איתם במשך שנתיים וכולם שכבו עם כולם. אז יודעים כמובן מי האמא של כל אחת אבל לא ידוע מי האבא של כל אחת והם לא בודקים את זה בסדרה, הם מעדיפים להישאר בלי לדעת. מבחינת חברי הלהקה כולן הבנות של כולם.

אז בגיל 25 מופיע עורך הדין של הלהקה ומספר להן שרק עכשיו האבות גילו על קיומן והם מציעים להם 10 מיליון דולר והם מבקשים להיפגש איתן.

לא אהבתי את הסדרה, זה התחיל סבבה למרות הרעיון המופרך והדמויות של האחיות היו סבבה בספר הראשון אבל לא אהבתי כל כך את ההתפתחות של אמרלד ורוז. יש תחושה בספרים שכולם סולחים לכולם, לאחיות קשה עם זה שחברי הלהקה כביכול נטשו אותן ולא ניסו למצוא את האמהות במשך 25 שנה עד שבמקרה גילו שיש להם בנות, מצד שני כל פעם שהן מעלות את זה ישר יש שיחה, כולם מדברים על הרגשות וישר כולם סולחים לכולם ומשאירים את העבר מאחור כאילו כלום. היה לי קצת קשה כי זה לא ממש מציאותי בעיניי. היו עוד מקרים, בעיקר בספר השלישי שרוז שאמורה להיות הקשוחה יותר פשוט סולחת לכולם, סולחת לזה שהרס לה את המרפאה, סולחת לגרג שהסתיר ממנה סודות, נו איפה האופי שלך??

הרגשתי גם שהספרים לא ממש סיפורי אהבה אלא זה משהו שולי, יותר סיפורים על התפתחות אישית של נשים שחיו כל החיים במעין בועה קטנה ומשהו דורש מהן לצאת מאיזור הנוחות שלהן ולקבל החלטות שישנו את מסלול החיים שלהן.
אז אם את אוהבת ספרים כאלה שכולם סולחים לכולם והכל לאבי דאבי, זה בשבילך, אם אין לך עצבים לזה, תוותרי עליהם.

הספר הראשון - אמבר
אמבר מתנדבת לנסוע לניו יורק ולהגיד לחברי להקת רד הוט שילכו לעזאזל וייקחו את הכסף שלהם.
כשהיא מגיעה לשם היא פוגשת את טיי סטנץ, הגיטריסט החדש של הלהקה והם מתאהבים.
לא אהבתי את הדמות של טיי, מיוסר וחסר ביטחון, לא בדיוק אליל הרוק שמכירים מהספרים, מצד אחד זה היה מרענן כי די עם המכורים לסמים, מצד שני, עוד אחד מיוסר.
הוא היה בלתי, כל הספר עם פרצופים, לא סגור על עצמו, מזל שאמבר עם עמוד שדרה ונחושה והיא מכילה אותו. אהבתי את הדמות שלה והספר היה קצת קצת משעשע.
בסוף הם מחליטים להישאר לגור בניו יורק ואמבר מתחילה לעבוד עם הלהקה.

הספר השני - אמרלד
אמרלד מגיעה לבקר את אחותה אמבר בניו יורק, באותו זמן, אח של טיי, סם, מגיע גם לביקור, הוא הקדים להגיע.
הם מסתובבים שלושתם יחד ואז אמבר נקראת להגיע למסע ההופעות של הלהקה לפתור בעיות ואמרלד וסם נשארים לבד. מכאן העלילה נהיית קצת מופרכת כי מה הקטע שהאחות רק הגיעה וישר עוזבת אותה ועוד עם האח שבן הזוג שלה לא מדבר איתו. לא ברור.
מכאן זה נהיה יותר מוזר שהם נוסעים לאל איי כי ידידה שלו לקחה מנת יתר גוססת בבית חולים, היא מגלה שיש לו ילדה, הבת של הידידה הגוססת אבל היא לא שלו ביולוגית. ואז הם חוזרים לניו יורק, משם הם חוזרים לחווה.
לא אהבתי את הספר הזה בכלל, שניהם כביכול מופנמים ורגישים אבל נוסעים בכל ארה"ב עם ילדה בת 4 כאילו כלום. נו באמת.
גם הם כמובן מתאהבים ונשארים לגור בחווה.

הספר השלישי - רוז
לרוז יש מקום טיפולי לחיות, והיא מתמודדת עם קשיים מכיוון מועצת העיר, במקביל מישהו מתחיל לפרוץ למרפאה שלה, לרסס גרפיטי ולאיים עליה.
עורך הדין של הלהקה, גרג ליסטר, מציע לה עזרה, הם מתאהבים אבל מתלבטים איך לקיים את הקשר כי היא רוצה להישאר לגור בחווה, הוא רוצה לגור בניו יורק. בסוף מצאו פיתרון, מוזר בעיניי אבל שיהיה.
גם את הספר הזה לא אהבתי.


(התמונה מאתר עברית)

ביקורת - סדרת אהבה בדוגווד ליין של אדריאנה לוק

סדרת אהבה בדוגווד ליין - הספרים חביבים

בחרתי לקרוא את הסדרה כי זה על עיירה קטנה, זה אחד הנושאים האהובים עליי בספרים, ולמרות שאת הספר שלה, ההצעה, לא אהבתי.
הסדרה הייתה חביבה, לא וואו, את הספר הראשון הפסקתי באמצע, לא אהבתי את ההתנהגות שלו ולא עניין אותי לקרוא ספר שלם שהוא מתנצל על זה שהוא אידיוט.
שני הספרים האחרים היו חביבים לקריאה ואהבתי שהנשים שם חזקות ועומדות על שלהן.

דיין ומאט מאדן הם אחים, עובדים יחד בחברת בנייה. פן אטלינג, חבר של מאט ועובד איתם בחברת בנייה.
היילי בת דודה של דיין ומאט.
קלייר חברה של היילי עובדת בבית קפה.
טרוור וג'ייק קלי הם אחים ועובדים בחברה יחד.

רק לא הבנתי למה היא עשתה סדרה של שלושה ספרים והם אפילו לא קשורים אחד לשני כל כך.
מה עם ספר על מאט? מה עם קלייר? מה קורה עם ג'ייק? למה לשים דמויות רווקות שכולם אותו גיל ולא להמשיך? גם השאר שם נשמעו פחות מתוסבכים אז יהיה נחמד יותר לקרוא על זה.


הספר הראשון - בחירה
מסופר על דיין מאדן ונילי שנפגשים שוב בעיירה אחרי עשור בערך.
נילי חוזרת הביתה אחרי שהתפטרה מהעבודה ופוגשת את האהוב שלה מהתיכון.
היה חמוד והכל עד החלק שמסתבר שהוא נפרד ממנה כי היא רצתה לעבור לניו יורק והוא לא רצה לעצור בעדה (לא סובלת שהגבר נפרד מהאישה לטובתה, מי אתה בכלל שתחליט בשבילה??), ולא מספיק שהוא זרק אותה בגלל הסיבה המטופשת הזאת, הוא עוד הלך ושכב עם חברה שלה והיא נכנסה ממנו להריון ויש לו ילדה ממנה היום.
פה הפסקתי לקרוא את הספר, סורי, לא אוהבת דברים כאלה ובטח לא שהיא מסכימה לחזור אליו למרות שהוא דפקט.
 
הספר השני - תסבוכת
מסופר על היילי, בת דודה של דיין, וטרוור קלי שמגיע לעיירה לעזור בשיפוץ הבית של אבא שלו ואשתו.
הם מכירים, מתאהבים, הבחור מורכב קצת וחושב שהוא לא טוב עבור אף אחת וכן מעדיף לצאת איתן כשהוא אומר מראש שלא תהיה מערכת יחסים, הן מצפות ליותר וזה מדרדר.
זה היה חביב, קצת מעיק עם הקטע שזה עוד גבר שנפרד מהאישה לטובתה כי ככה הוא החליט (אידיוט) אבל לפחות הוא הבין מהר את הטעות ועל הבוקר רץ להתנצל ולהתחנן שתיקח אותו חזרה.

הספר השלישי - צרות
מסופר על פן אטלינג ואייברי, הם נפגשו בגיל 18 ללילה אחד ואחרי זה נפגשים שוב כשהם כביכול לא מזהים אחד את השנייה.
הם נמשכים אחד לשנייה, היא חוששת שישבור את ליבה, הוא חושש ממערכת יחסים וכמובן הורס הכל בגלל הפחדים שלו אבל הוא מתאפס על עצמו וזוכה בה.
גם כאן הספר חביב, קצת הרגיש לי חזרתיות כי כבר בספר השני הגבר היה כזה שכביכול שוכב עם נשים ולא רוצה מערכת יחסים ואז חושש לפגוע בה אז למה שוב קו העלילה הזה?? בואי תשני טיפה.


(התמונה לקוחה מאתר עברית)

ביקורת - סדרת הצבעים מאת טי. אל. סמית'


סדרת הצבעים - פחות אהבתי

לא התחברתי ולא אהבתי, בעיקר בגלל הכתיבה ולא בגלל העלילה, העלילה נשמעת טוב ומעניינת. הכתיבה פשוט הרגישה לי מוזרה קצת, למרות שלפעמים עוברים כמה חודשים בכל התרחשות זה הרגיש רץ, אין מעברים חלקים, קצת מבולבל. אז ממש התפספס פה וזה יכול היה להיות יותר טוב לדעתי.

יש אלימות, מועדון אופנועים, סמים ועוד.

שני הספרים הראשונים הם דואט על אותו זוג, ליאם בלאק שעובד בתור מחסל עצמאי אבל נותן שירות למועדון אופנועים ורוז מילר שנפלה לסמים והוא עוזר לה להתנקות.
הם מכירים מגיל 16, נפרדו ל10 שנים כי היא נעלמה יום אחד ואז כשהוא פוגש אותה מסוממת במועדון שלו הוא לוקח אותה, גומל אותה ועוזר לה.
לשניהם יש סיפור חיים קשה אבל הם מנסים להתגבר עליו.

הספר השלישי הוא על ג'ייק, חבר של בלאק, ועל אדי, ברמנית שהוא מכיר.
הספר הזה היה ממש מבולבל, כאילו היא ברמנית ואז יש לה סוד ואז זה סוד לא כזה קריטי לעלילה. הכל רץ מהר ולא ברור.
מבחינתי אפשר לוותר על הקריאה שלהם, יש ספרים יותר טובים

את הספר הרביעי אני לא מתכוונת בכלל לקרוא, הם לא כאלה מעניינים ולא אהבתי את הכתיבה.

(התמונה לקוחה מאתר עברית)


סדרת IVI - נטשה נייט ואשלי זווארלי


טרילוגיית בני האדונים - סדרה טובה ומותחת

הסדרה טובה יותר מהסדרה על אחותו, היא הייתה זורמת, הייתי במתח מה יקרה עכשיו, ואם יספיקו להגיע בזמן, וגם הפסיכולוגיה כאן, כולם משקרים, כולם מסתירים, וואו, מרתק. אז ממליצה לקרוא את הטרילוגיה הזו, וגם על אחותו רק בשביל להבין מה עברה אבל לא חייב, היא דיי מעצבנת והסיפור שלה ושל ג'אדג' דפוק יותר.

העלילה - סנטיאגו דה לה רוסה רוצה לנקום באיליי מורנו כי הוא מאמין שבגללו אבא שלו ואחיו מתו והוא נפצע קשה בפיצוץ.
אבל איליי נכנס לתרדמת, אז הוא מתחתן עם איווי מורנו, הבת שלו, כדי לנקום בו דרכה.
הוא לא מצפה להתאהב בה, גם היא מתאהבת בו, וכל מה שהם חשבו שהם מכירים ואנשים שהם סמכו עליהם, בעיקר משפחה, מסתבר ששיקרו להם ופגעו בהם.
אז כן, טרילוגיה על אותו זוג אבל זה היה כזה סוחף ומותח שלא הפריע לי כי זה זרם ממש, בניגוד לטרילוגיה של אחותו, מרסדס, שהרגשתי שקצת נמתח ומעיק.

(התמונה לקוחה מאתר עברית)


טרילוגיית IVI - היה בסדר
העלילה לא הייתה כזאת ברורה, גם היחסים ביניהם היו על גבול הרעיל ובגלל זה גם פחות התחברתי. (מכות, הצלפות, כליאה בחדר ועוד)
על מה הטרילוגיה?
הטרילוגיה מספרת על מרסדס דה לה רוסה, ממשפחה חשובה בארגון הIVI, מה זה הארגון? לא ברור, ארגון סודי עם חוקים משלו שמתקיים בעולם האמיתי שאף אחד לא יודע איפה זה כי אין שום אזכור לארץ או עיר (שזה בסדר מבחינתי, לא קריטי לעלילה).
מרסדס עשתה מעשה חמור ולכן אחיה, סנטיאגו, נותן אותה לחבר שלו שיחנך אותה/יעניש אותה, לא ברור אבל כנראה זה התפקיד שלו.
החבר שלו, ג'אדג' לוסון מונטגומרי, מתחיל בסדרת חינוך אבל מתאהב בה תוך כדי, גם היא מתאהבת בו, אבל שניהם דפוקים עם עבר מורכב ובעייתי, למרות שהיא מצליחה להתגבר על זה יותר טוב ממנו והוא לוקח לו יותר זמן עד שהוא מבין שהוא עומד לאבד אותה, כי היא החליטה לחיות בלעדיו, והוא בא ומתוודה על אהבתו והכל.

(התמונה לקוחה מאתר עברית)


תוך כדי קריאה הבנתי שזה בעצם מתרחש במקביל פחות או יותר, שתי הטרילוגיות, אז מעניין לראות את נקודות המבט השונות על אירועים שמתרחשים בטרילוגיות.


בנוסף, יש כאן את אנג'לו, שהוא דמות משנית בספר "ממלכה נופלת", עוד ספר על ארגון הIVI ואני מחכה שיצא הספר עליו.
אז אם קראתן את הטרילוגיה הזו ומעניין אתכן לדעת עוד פרטים על הסיפור של אנג'לו, תקראו את ממלכה נופלת, יש קצת יותר פירוט.


ממלכה נופלת - ספר טוב
הספר היה טוב ומעניין, זורם לקריאה, היו טוויסטים טובים ומעניינים והעלילה יחסית מקורית בעיניי
זה עוד ספר על עולם הIVI, מי שקראה את הספרים של אשלי ונטשה שכתבו שתי טרילוגיות על העולם הזה.
ארגון הIVI הוא מעין ארגון סודי שיש לו חוקים משלו, מעמדות משלו, הם משתלבים בכל חלקי החברה, בית משפט, ממשלה ועוד.
העלילה מספרת על אלסיו ששייך למעמד האדונים, הוא מגדל את נינו שנחשב בן אדונים וצריך מטפלת עבורו. נטליה מגיעה לראיון עבודה ומתקבלת.
מאותו רגע הם נלחמים במשיכה ביניהם, נטליה מגיעה כדי לנקום, אלסיו לא רוצה קשר בכלל עם אף אישה כי הוא דפוק בגלל העבר שלו.
כמו כל ספר של אשלי, יש כאן תיאורים מפורטים וסיפורי חיים קשים אז זה לא לכל אחת. יש אונס, אלימות ועוד.
בסוף כמובן הם ביחד והכל טוב.

הספר מסתיים במעין סוף פתוח עבור שתי הדמויות המשניות שמכירות אחד את השנייה אז הייתי רוצה לקרוא מה הסיפור שלהן.. הבנתי שאמור לצאת בקרוב הספר על אנג'לו.. נחכה..

(התמונה לקוחה מאתר עברית)


ביקורת - האחים פיורי של אנה האקט

 סדרת האחים פיורי - סדרה מעולה! אני ממש אהבתי וקראתי את הספרים כמה פעמים


בכללי על הספרים - הם קלילים, ההתרחשות מהירה והרעיון הכללי של כל ספר דומה, האישה במצוקה וצריך להציל אותה, האח פיורי ייקח אותה תחת חסותו, הם יתאהבו ויחיו באושר ועושר (הם ממש עשירים כל האחים). בספר החמישי הם מודעים לקונספט ודיי צוחקים על זה.
האחים פיורי הם לא באמת אחים ביולוגים, הם הכירו באחד מבתי האומנה שהיו בהם, הם התחברו ונשבעו להיות אחים ולהיות תמיד יחד, לכן הם גם בחרו לעצמם אותו שם משפחה.
ועדיין אהבתי, כי כולם שם גברי אלפא, חזקים, מתאמנים בחדר כושר, יש להם עבודות, הם עשירים, יש להם ערכים ומוסר, הם יודעים מה זה כשאין לך כלום ואף אחד בחיים וזה מה שמניע אותם בחיים, לדאוג לאלו שאין להם, להחזיר לקהילה.
והנשים שם כביכול במצוקה וצריכות שיעזרו ויגנו עליהן, אבל הן לא שבריריות, הן עצמאיות, עובדות, חזקות, הן יודעות להגן על עצמן במידת הצורך, הן מתאמנות בהגנה עצמית והן יודעות גם לעמוד על שלהן ולדבר.
אני יודעת שלא כולן אהבו כי התרגלנו לסגנון אחר של ספרים ארוכים יותר עם התפתחות עלילה איטית, אבל אהבתי את הסגנון ואני ממש מקווה שיתרגמו עוד סדרות שלה, ואם אפשר שיתחילו מהסדרות שקשורות לאחים פיורי.
על הספרים בקצרה:
הספר הראשון - דנטה
מילה בורחת, היא שמעה משהו שלא הייתה צריכה לשמוע בעבודה שלה, רודפים אחריה, רצחו את ההורים שלה והיא מתחבאת בניו אורלינס ועובדת במועדון של דנטה, הם מתקרבים, מתאהבים, מגלים מי זה שרודף אחריה והסוף טוב.
הספר השני - קולטון
הוא צייד ראשים ומייסי היא מנהלת המשרד שלו. האקס הסטוקר שלה מגיע לרדוף אותה בניו אורלינס ומנסה להרוג אותה, קולטון לוקח אותה תחת חסותו ומגן עליה, הם בסוף תופסים את הסטוקר.
הספר השלישי - קאוונר
קאוונר הוא מיליארדר, יש לו עסקים ולונדון היא חוקרת שמנסה להאשים אותו בהלבנת כספים.
תוך כדי הם מגלים שמה שהם חשבו לא נכון, יש מישהו שרודף אחרי לונדון וקאוונר מגן עליה.
הספר הרביעי - רית'
רית' היה בCIA ובצבא, יש לו חברת אבטחה. הוא הבטיח לחבר הכי טוב שלו, ג'ק, לשמור על אחותו הקטנה פרנקי.
פרנקי היא מדענית שעוסקת בפרויקט מחקרי במימון צבאי והיא גם לומדת לדוקטורט.
מישהו מנסה לחטוף אותה ולגנוב את המחקר שלה ורית' מגן עליה.
הספר החמישי - בודן
לבודן יש חדר כושר ומכון אגרוף מאוד מצליח, בל בורחת מאנס ורוצח סדרתי.
בודן לוקח אותה תחת חסותו, נותן לה עבודה בחדר כושר ומלמד אותה אגרוף כדי להגן על עצמה.
וכמובן דירוג הזוגות שלי:
1. קולטון - כי הוא צייד ראשים זועף אבל הוא מגן עליה ישר ואכפת לו.
2. בודן - מתאגרף, קעקועים, שרירים, הכל והוא מגן עליה.
3. דנטה - כי הוא מסתורי קצת, יש לו מועדון, מסעדה, מצליח, עשיר והוא לא מפחד ללכלך את הידיים ולהגן על מילה.
4. רית' - הוא מוכשר מאוד ולמרות שזה הרקע של האחות של החבר הכי טוב הוא מוזכר רק בסוף ואין באמת עניין עם זה אז אהבתי כי די עם הרכושנות מבחינת אחים, תתבגרו.
5. קאוונר - כי לא אהבתי את לונדון כל כך, היא הייתה קצת מעצבנת וקאוונר היה מאוד נחמד וסבלני אליה.

(התמונה לקוחה מאתר טורקיז)


ביקורת - סדרת בין חושך לאור של דנה לוי אלגרוד

סדרת בין חושך לאור - סדרה ממש טובה

את הדואט פחות אהבתי, כי זה לא ממש רק סיפור אהבה אלא מעבר, הספר הראשון קשה עם התיאורים בכלא, בעיקר היחס לנשים.

הספר השני גם היה לי קצת קשה בגלל ההתלבטות שלה והמלחמה שלה בעצמה והניסיון למצוא אור בחיים שלה. היא עברה המון בחיים והייתה צריכה להתמודד כל החיים שלה לבד וממש כאב לי עליה, מגיע לה להיות מאושרת.
והאחות הבלתי נסבלת שלה, כבר בספר הראשון היא עצבנה אותי והיא רק הולכת ומדרדרת. איףףף איזו אחות דפוקה.
את שלושת הספרים האחרים אהבתי יותר ואותם אני אקרא שוב בטוח, רואים גם שסגנון הכתיבה אחר, הם היו יותר זורמים, מצחיקים בחלק מהקטעים.

הדואט מספר על ארטמיס, היא נכנסת לכלא אבל של פרויקט מיוחד לשיקום אסירים שעשו עבירה ראשונה. פוגשת שם את כל החבורה שתופיע גם בספרים האחרים. קינן, סמואל ואיזבל.
לא אעשה ספוילר אבל ארטמיס צריכה להתמודד עם דברים ממש קשים בספר הראשון והתעללות ומשחקים פסיכולוגים.
בספר השני היא חיה את חייה אחרי שסיימה לרצות את העונש והיא מנסה להתגבר על הפגיעה מקינן (הוא שיקר לה בספר הראשון).
הם משלימים, היא נפגעת שוב, בסוף הם משלימים וסוף טוב.

הספר השלישי מספר על הדסון ומונטנה
הספר הרביעי מספר על ניית'ן וסלנה
הספר החמישי מספר על אלכסנדר וזארה

אני לא מפרטת את העלילה של כל ספר, זה סיפורי אהבה אבל אחרים.
כל הסדרה ובעיקר שלושת הספרים עוסקים ביחסי שליטה, אדון ושפחה, פסיכולוגיה ועוד.

אז מי שקשה לה עם זה, לא כדאי לקרוא.

מצד שני, מי שסקרנית, ממליצה לקרוא כי לדעתי שלושת הספרים האלו מציגים את כל עולם השליטה, מה זה אומר הסכמה, איך כל אחת ואחד חווים אותו רוצים לחיות בו, הם מציגים שלוש אפשרויות שונות לחיות בעולם של אדונים ושפחות ובעולם הרגיל. מציגים איך אפשר לשלב את זה, לכל אחת יש את הגבול שלה, את הרצון שלה וכן, הגברים האלה דפוקים לא כי הם אוהבים שליטה אלא כי הם מתחילים בזה שהם כופים את השליטה שלהם ואז מתאפסים על עצמם ורודפים אחריה שהיא תסלח להם ותקבל אותם, הם גם מסכימים לשנות את החיים שלהם והזוגות מוצאים את הדרך לשלב בין החושך לאור. למרות שזה שמישהו בחר בדרך שונה לא אומרת שהוא חי בעולם חשוך, זה פשוט עולם אחר שונה.

לסיכום, את שלושת הספרים אהבתי יותר גם אם הם דפוקים, אבל אם את קוראת ספרים מאפיה את צריכה להיות רגילה לגברים דפוקים.

(התמונה לקוחה מאתר ביבוקס)


יום ראשון, 20 ביולי 2025

הגבר שלי צייד ראשים

 


טייט ג'קסון הוא צייד ראשים, מנהל בר, שוטר לשעבר, ספורטאי לשעבר 


קולטון הוא אחד מחמשת האחים פיורי, הוא עובד כצייד ראשים



ספרים על עורכי דין

 

הספר מספר על סקרלט שמגיעה לעבוד במשרד עורכי הדין של המשפחה שלה, מצוותים אותה להדסון רודס שנחשב לנבל (למרות שאין ראיות לזה בספר וסתם התקציר לא קשור)



ג'מה היא עורכת דין שמתחרה מול בן טייט על תפקיד שותפה 
הם צריכים לשתף פעולה בתביעה ומתאהבים תוך כדי


יום שישי, 18 ביולי 2025

דמות האישה בדואט הדרכים של שובל מימון

דואט הדרכים של שובל מימון

הספר הראשון - דרך מילוט
מספר על לוסיה, נהגת מירוצים וגם עושה עבודות עבור המאפיה עד שהיא מכירה את אנדרי בגדן, המנקה (זה הכינוי שלו).
היא איבדה את המשפחה שלה בשריפה כשהייתה ילדה ומאז יש לה משאלת מוות להצטרף אליהם, אבל אחרי שהיא פוגשת את אנדרי והם נמשכים אחד לשניה היא לא יודעת כבר מה היא רוצה.
האמת מצד אחד הבנתי את הכאב שלה ותחושת האשמה (אשמת השורד/ניצול), מצד שני כמה את יכולה לרחם על עצמך ולצעוק על אנדרי? בחיי כל הכבוד לו על הסבלנות והנחישות, בכלל מכל הדמויות בשני הספרים הוא היחיד שיודע מה הוא רוצה מעצמו, מהחיים ומכולם ופועל לפי זה, כל השאר אוהבים לחפור. (זה כולל את כריסטיאן וטטיאנה, בשני הספרים עושים טיזינג, די תהיו ביחד כבר!)
רק כשהיחסים שלהם עולים שלב היא מבינה מה היא עומדת לאבד אם היא תמשיך בדרך הזאת. הגיע הזמן שהיא תתעורר על עצמה ומזל שזה קרה לפני שקרה משהו בלתי הפיך.

הדמות של לוסיה:
היא אישה חזקה, עצמאית, היא דואגת לעצמה, היא גם יודעת להגן על עצמה. היא גם מאוד נוקשה עם עצמה, לא נותנת לעצמה לחוות את החיים, לא משתחררת כי היא רוצה למות כדי להצטרף למשפחה שלה שמתה.
רק כשהיא מגיעה לקצה היא מבינה שהיא צריכה להמשיך לחיות למען המשפחה שלה ולמען אחרים, כי יש אחרים שאוהבים אותה ורוצים אותה.




הספר השני - דרך ללא מוצא

מספר על אח של אנדרי, דיוויד, הוא מכיר את לואיזיאנה שעוברת לגור בבניין שלו עם סבתא שלה כי הן בורחות ממישהו שאיים עליהן (לא אפרט יותר מזה את הקשר שלא יהיה ספויילר).
היא מתאהבת בו, הוא מתאהב בה ושניהם חוששים, יותר נכון שהוא חושש, יש לו עבר, משקעים, תסביכים, הכל והוא מתקשה להכיל אותה במובן שהיא תיכנס לחיים האלה ותהיה חלק מזה, הוא מפחד להיות כמו אבא שלו, מצד שני הוא לא מוכן שהיא תהיה עם אף אחד אחר.
לואי מצידה מודה בפניו כמה פעמים שהיא אוהבת אותו, מאוהבת בו, רוצה להיות איתו, מוכנה להילחם על זה עם כל מה שצריך.
הספר הזה עבה יותר מהספר הקודם ולדעתי אפשר היה לקצר קצת, די כמה אפשר עם שניהם, כל הזמן הוא מתרחק, היא מתרחקת, חלאס, זה היה קצת מעייף לקראת הסוף אבל לפחות הם בסוף ביחד, אבל עדיין הרגיש לי קצת חסר כשהם השלימו בסוף.
ועדיין אהבתי יותר את הספר השני, את הזוגיות שלהם, לואי ממש חמודה וזה נחמד לראות מישהי שבאה מבחוץ לעולם הזה והיא יודעת שהיא צריכה לקבל חלק מהדברים אם היא רוצה להיות עם דיוויד ומצד שני מנסה עדיין לשמור על עצמה ועל הערכים שלה. דיוויד כמה שהוא מתוסבך הוא ממש נשמה טובה כשזה מגיע ללואי, דואג לה בכל מה שצריך ובכל שעה וכמו שהוא אומר לה הוא ישרוף את העולם בשבילה.

הדמות של לואיזיאנה:
לואי היא צעירה, תמימה, היא רגילה לאכזבות ומכך שנטשו אותה, אבל היא מאמינה בטוב עד שהחיים דופקים אותה, למרות זאת היא מתאמצת להתגבר על הפחד שלה, היא מגלה את החוזק שבה ולא מוותרת, היא נלחמת על מה שהיא רוצה ועל מי שהיא אוהבת ולא משנה לה מה המחיר שהיא תשלם, זה שווה בעיניה. היא מתחבבת מהר על כולם ואי אפשר שלא כי היא ממש חמודה ונחמדה לכולם.



ביקורת דואט מתלקחים

 דואט מתלקחים

הספרים טובים, סוחפים, סיפור האהבה שלהם שברירי ויפה למרות שהם צעירים.
בספר הראשון מסופר על פליסיטי ווילד שמגיעה לנאשוויל, היא בת 18, בורחת מהמשפחה שלה כי ההורים שלה מסוממים ואלימים.
היא רוצה לעבוד במלצרות בבר "הזמיר" שמארח הופעות, שם היא פוגשת את ריידר וודס, זמר ומנגן באחת הלהקות.
הם מתחברים, מתאהבים וחווים משברים קשים ברגע שהם עוברים ללוס אנג'לס להגשים את החלום של ריידר והחברים שלו.
הם חותמים על חוזה הקלטות, אבל לריידר יש את השדים שלו שהוא נלחם בהם, והוא מצליח עד שהוא עושה טעות ופליסיטי בורחת ממנו.
הספר השני מתרחש שנתיים אחרי, סבתא שלה מתה וחברת התקליטים סוף סוף משיגה אותו ואומרת לה שהיא חייבת לקיים את מסע ההופעות אחרת יתבעו אותה.
פליסיטי מסכימה וברגע שהיא פוגשת שוב את ריידר הם נשאבים לתוך הקשר חזרה, משלימים וחוזרים להיות זוג במהלך מסע ההופעות.
בהתחלה היה לי קשה קצת עם הספר, הרגשתי שזה עוד סיפור על כוכב מוזיקה שנופל לסמים, בחורות ואלכוהול וכשהגיע החלק שהוא נוסע לחתום על חוזה כבר גירד לי מעצבים, כאילו די, איפה עמוד השדרה שלך? תגיד לא לסמים. ואז פתאום הוא התפכח וחזר אליה והם עושים את זה בדרך נכונה יותר והרגשתי שעכשיו יותר נוח לי לקרוא, כי נחסך ממני התיאורים וההתמסכנות.

מצד אחד ממש ביאס אותי שבגלל אי הבנה קטנה יחסית הם נפרדו לשנתיים, מצד שני זה אכן תורם לעלילה כי קודם כל היא הייתה בת 18 והוא בן 22, אז הם היו צריכים קצת להתבגר ולעבוד על הבעיות שלהם בנפרד, ולא חסר, בעיקר מהצד שלה. רציתי להתעצבן עליה שהיא ככה בורחת ולא מתמודדת, ושוב נזכרתי שהיא צעירה, היא עברה חיים קשים ואכזבו אותה כל כך הרבה שהיא לא רוצה להיפגע.
בספר השני מרגישים שהם באמת התבגרו והשתנו כי הם יכולים להתמודד יותר טוב עם העבר שלהם, למרות שהם כועסים, אומרים דברים ולפעמים פוגעים אחד בשנייה הם מבינים שהם זוג ומה שיש ביניהם זה לנצח, הם לא ישנאו אחד את השנייה אף פעם וזה מעיד על בגרות ובשלות רגשית.
היה יפה לראות את ההתפתחות שלהם בתור אנשים ואת ההתפתחות של הזוגיות שלהם.




יום שבת, 7 ביוני 2025

הדמות הנשית בסדרת "התנגשות" של דנה לוי אלגרוד

הסדרה מספרת על השותפים של הבר, כל ספר על שותף אחר. חוץ ממייק, לא יודעת איך אין לו ספר, לא שהוא היה דמות מעניינת אבל גם טומי לא היה בהתחלה והוא קיבל ספר.

אהבתי בסדרה את הדמויות של הנשים, חוץ מאלנה, היא סבירה בעיניי, אהבתי את העלילות המקוריות, את היחס של הגברים, את הטוויסט שהם שוטרים לשעבר. כל אחד שם יש לו עבר שמשפיע עליו אבל הם מתגברים עליו יחד.

מה לא אהבתי? את הכריכה, סבבה שיש מוטיב בכל ספר, אבל הרקע מבאס, לא יודעת, אפשר היה לעצב אחרת.

אני לא אתאר בפירוט את העלילה של כל ספר אלא בכללי.

הספר הראשון - התנגשות - מספר על אלנה, סטודנטית לפיזיקה שצריכה למצוא עבודה כדי לממן את לימודי התואר שלה, היא מגיעה לבר של ליאם והשותפים שלו. הם מתחברים ומתאהבים אחרי הרבה תלאות בדרך.

הדמות של אלנה:

אלנה היא בחורה עצמאית שחשוב לה מאוד הלימודים שלה והיא רוצה להתמקד רק בזה ולא מעניין אותה מה שמסביב. אחרי שאבא שלה נכנס לחובות ואין לה איך לשלם את שכר הלימוד שלה, היא מחפשת עבודה ומגיעה לבר של ליאם. למרות ההתנגשות בין העולמות שלהם היא מצליחה למצוא את המקום שלה, להבין איך לשלב בין העולם שלה באקדמיה לבין העולם של ליאם בפשע והיא מראה לו נאמנות וגם מצליחה לעזור לו ולהציל אותו.


הספר השני - התמכרות - מספר על אמה, חולה בלוקמיה שמחלימה, היא טסה ללונדון ליהנות לפני שהיא נפגשת עם הארוס שלה ופוגשת במטוס את ראלף, הגרמני המשוגע, משום מה שניהם מתחברים ומגלים תחושות שלא ידעו שהם יכולים להרגיש. אחרי סאגה שלמה הם מתחברים והוא מציע לה נישואים.

הדמות של אמה:

אמה מתחילה את הספר בתור בחורה חלשה, חולנית שעושה מה שהיא עושה כדי לגרום לאבא שלה אושר. אבל אחרי שהיא פוגשת את ראלף היא מוצאת את האומץ שלה, היא רוצה ליהנות מהחיים ולנצל מהם כל רגע וזה גורם לה כביכול להתנהג בחוסר אחריות אבל היא רק מרגישה יותר חיה. בסוף הספר היא כבר יודעת לעמוד על שלה ולא מוותרת על עצמה.


הספר השלישי - התלקחות - מספר על סופיה, שצריכה לבצע עבודות שירות בבית אבות יחד עם טומי, אחד השותפים של ליאם. לפני חמש שנים חטפו אותה וכרתו לה את האצבעות ביד כדי לאיים על אביה, לבסוף חילצו אותה. מאז היא מתמודדת עם סיוטים, בעיות זיכרון, קלמזיות ועוד. בזכות טומי היא לומדת לעמוד על שלה והם מתגברים על הכל ומתאהבים.

הדמות של סופיה:

סופיה היא בחורה קלמזית, מגושמת שאחרי הטראומה שקרתה לה לפני חמש שנים בחרה לפרוש מהעולם ולחיות בבידוד, אולם אחרי שהיא פוגשת את טומי היא מחליטה לשבור את הבידוד הזה, היא מנסה להציל אותו ומסגירה את עצמה לאבא שלה, אבל הוא דואג שיצילו אותה והיא פוגשת את סבא שלה, הוא גם רוצה ממנה משהו אבל היא מתפתחת לאורך הספר ולומדת לעמוד על שלה, לדעת להשיג מה שהיא רוצה.


הספר הרביעי - התנפצות - מספר על יקטרינה, ממשפחת הפשע של הרוסים, האחים שלה מכריחים אותה לחפש שידוך כדי שירוויחו כסף והשותפים האמריקאים, ליאם, טומי ומייק מחליטים לשדך אותה לשותף החדש שלהם, קיליאן, שהגיע מאירלנד. יקטרינה היא אישה חזקה שיודעת להעריך את החופש שלה והיא נהנית מכך בפעם הראשונה, היא מכירה חברות חדשות, יוצרת קשרים וגם קיליאן בסוף מתאהב בה.

הדמות של יקטרינה:

"נשימה אחת כאישה חופשייה שווה יותר מאלפי נשימות של אישה כבולה." - זה המשפט שמוביל אותה לאורך הספר. היא יודעת מה זה להיות שבויה ושאין לך רצון חופשי ולכן אחרי שקיליאן מתחתן איתה ויש להם חודש לחיות יחד היא בוחרת לנצל את החופש הזמני שלה ולעשות כל מה שתמיד חלמה לעשות. היא מוצאת את הקול שלה ואוספת סביבה חברות אמת שמוכנות לעשות בשבילה הכל.


הספר החמישי - התרסקות
- מספר על מרי, בת למשפחה יהודית אדוקה ועל ג'ייקוב, אחד האנשים שיש להם עסקים עם החבורה. היא מתחתנת איתו ולא ברור לה מה מקומה ומה היא רוצה מהחיים שלה ומתחילה לחפש ולמצוא לעצמה עיסוק משל. הספר הזה היה ממש ממש מצחיק, צחקתי מלא.

הדמות של מרי:

היא מנסה להראות שהיא אישה מאמינה ואדוקה, אולם היא גם חמדנית ואנוכית. היא אדם טוב בתוכה והיא לומדת למצוא מה היא רוצה לעשות בחייה אחרי שכל מה שחשבה על החיים ועל העתיד מתרסק. היא מגלה את החיבה שלה לכלבים ואיך היא יכולה לשכנע אנשים לפעול והיא גם מצליחה לגרום לג'ייקוב להתאהב בה.


דירוג הזוגות שלי:

1. ראלף ואמה - למרות שהוא משוגע לא נורמלי הוא לא מוותר עליה ומציל אותה בסוף מהנישואים המיותרים האלה

2. קיליאן ויקטרינה - הוא אוהב אותה ונאמן לה, "בשביל דמעה אחת שלך אני אשרוף רחוב שלם".

3. ג'ייקוב ומרי - כמה צחקתי מהם, ואהבתי שהוא שומר לה אמונים והם זוג ממש משעשע וחמוד.

4. טומי וסופיה - למרות שטומי ביאס בהססנות שלו פעמיים, וציפיתי שיותר יילחם עליה, אבל הם היו חמודים.

5. ליאם ואלנה - לא הרגשתי אהבה סוחפת, אלנה גם דמות שפחות אהבתי.


יום חמישי, 5 ביוני 2025

הדמות הנשית בסדרת גברי הדרום מאת ג'סיקה פיטרסון

 הספר הראשון - השכן הדרומי שלי

אלייג'ה אלי ג'קסון הוא שף במסעדה מצליחה, הוא בדיוק פתח עוד מסעדה בסגנון אחר אבל היא מקרטעת והמבקרים לא אוהבים אותה. בזמן הזה אוליביה נכנסת לתוך חייו.

אוליביה חיה את החיים המושלמים כביכול, היא עובדת בתור מרצה ועומדת לקבל קביעות, היא עומדת להתארס לחבר שלה אבל כשהוא מציע לה נישואים היא נלחצת, היא מרגישה שזה לא נכון ומחליטה לקחת הפסקה.

היא עוברת לצ'רלסטון, לבית של חברה שלה, ג'וליה, שם היא פוגשת את אלייג'ה.

הם מתקרבים, מתאהבים, היא מגלה את התשוקות שלה ומה היא באמת רוצה לעשות בחייה והם מצליחים להתגבר על המכשול היחיד שזה אלייג'ה וחוסר הביטחון שלו. סתם באמצע הספר הוא מתהפך עליה ומתנהג מטומטם.

אחרי כמה זמן בנפרד הם משלימים וחוזרים להיות יחד.

הדמות של אוליביה:

אוליביה היא אישה חזקה מהתחלה, היא לא שבורה ופחדנית. היא הגיעה לצ'רלסטון כדי למצוא את עצמה. היא חיה כל חייה בתבנית מסויימת והיא מרגישה שזה לא מתאים לה, היא רוצה משהו אחר ולכן היא נסעה רחוק כדי לגלות מה היא רוצה.

היא רוצה לכתוב ספרים, ואכן לוקח לה זמן אבל היא מוצאת את הקצב שלה, נהנית מהחיים ומהאוכל שם, היא כותבת את הספר שלה ואף מוצאת עבודה חדשה שהיא אוהבת יותר מהעבודה הקודמת שלה.

אוליביה עושה שינוי גדול בחייה והולכת אחרי החלומות שלה, למרות שהיא פוגשת את אלייג'ה והיא מתאהבת בו היא מסרבת לוותר על החלום שלה כי היא רוצה שיהיה לה משהו משלה, ולכן היא מתעקשת שהם לא יעברו לגור יחד והם ימשיכו לחיות עוד קצת בנפרד, הוא מתקשה עם זה אבל היא לא מוותרת וזה טוב כי היא צריכה להיות שלמה עם עצמה, להגשים את עצמה לבד לפני שהיא שוב חולקת את החיים שלה עם גבר.


הספר השני - השחקן הדרומי שלי

מספר על לוק, החבר הכי טוב של אלייג'ה ועל גרייס, אחותו של אלייג'ה.

לוק הוא ספורטאי לשעבר שפרש בגלל פציעה ועכשיו הוא חקלאי ומוכר ירקות. גרייס מנהלת את בית הקפה ויש לה חיים מלאים. לוק מתאהב בה וגרייס רוצה רק לשכב איתו אבל כשהם מתחילים את הקשר ביניהם זה משתנה.

אבל חוסר הביטחון של לוק בנוגע למקום שלו בחיים של גרייס מפריע להם ובסוף הוא נפרד ממנה, אבל הוא מבין שטעה וחוזר אליה.

לא אהבתי את הספר הזה, הוא היה חופר מדי והדמות של לוק מעצבנת.

הדמות של גרייס:

גרייס היא אישה עצמאית, יש לה עסק משלה, עובדים, היא יודעת להתנהל לבד אבל חסרה לה זוגיות. היא פונה ללוק כדי לשכב איתו אבל הקשר ביניהם נהיה יותר רציני.

גרייס יודעת מה היא רוצה מעצמה, יש לה חלומות ותוכניות והיא יוצרת קשרים עם אנשים ומטפחת קהילות כדי להשיג את זה וללוק קשה עם זה כי הוא לא מרגיש נוח עם זה והוא מרגיש נחות ממנה. 

אהבתי שהיא לא מוותרת על עצמה, שהיא עצמאית מאוד, משיגה לבד דברים ולא נכנעת לתכתיבים או לחוסר ביטחון שלו.


הספר השלישי - הג'נטלמן הדרומי שלי


ספרנית בעיירה קטנה

 היא ספרנית בעיירה קטנה, הוא מתאהב בה

היא ספרנית בעיירה קטנה שמחליטה לעשות שינוי בחייה
הוא מפקד המשטרה בעיירה 
מישהו מאיים על חייה והוא מגן עליה וחוקר את זה


(הספר השלישי בטרילוגיה)
היא ספרנית בעיירה קטנה, הוא איש עסקים
יש ביניהם עבר ומשקעים שמשפיעים גם 20 שנה אחרי
אבל הם מתגברים על הכל (לא אהבתי את הספר)

היא ספרנית בעיירה קטנה עם כוחות על טבעיים
הוא שוטר חוקר של האגודה שחוקרת פשעים על טבעיים
הם צריכים לשתף פעולה ולמרות שהוא לא מרוצה מזה, כשהוא מגלה שמישהו מאיים על חייה הוא מגן עליה והם מתאהבים