הספר מספר על אמילי אמרסון, בת 36, עיתונאית פרילנסרית.
ביום בו פוטרה היא מקבלת חבילה המכילה ציור עם מכתב. בציור מצויירת סבתה כשהייתה צעירה, ביום בו פגשה את סבא שלה. המכתב טוען כי הוא מעולם לא הפסיק לאהוב אותה.
אמילי יוצאת למסע לבירור מי היה סבא שלה ומה קרה לו.
בדרך היא עוברת על חייה שלה, חוזרת לדבר עם אביה שעזב אותה בגיל צעיר, חוזרת לדבר עם אקסים מהעבר.
דבר שמתגלה בתחילת הסיפור ומשפיע על חייה עד היום היא הילדה שמסרה לאימוץ אותה ילדה כאשר הייתה בת 18. היא לא גילתה לחבר שלה מעולם.
אמילי מתחילה לחקור, היא מגיעה לאדם שהכיר את סבתה כשהייתה צעירה והיא נוסעת לדבר איתו בבל קריק, לאחר מכן היא מגלה כי לסבתה הייתה אחות אשר התנכרה אליה, היא מגיעה לנכדה שלה וזאת נותנת לאמילי מכתבים שפיטר כתב לסבתה.
אמילי מבינה שכדי לרדת לעומק הסיפור עליה לנסוע למינכן, היא מעדכנת את אביה והוא מחליט שהוא יסע איתה למינכן.
במינכן הם מגיעים לגלריה ממנה הגיע הציור אך לאחר חקירה קצרה היא שולחת אותם חזרה לאטלנטה.
באטנלטה אמילי מגיעה לניק ומספרת לו הכל, היא לאט לאט מגלה את הקשר בין הצייר לסבא שלה ומגלה את האמת על מה שקרה לו.
אמילי בסוף סוגרת מעגל, היא משלימה עם אביה ומחדשת את הקשר עם ניק והיא מגלה את האמת על משפחתה.
ניתוח הדמות
אמילי מתחילה את הספר כדמות קצת מבולבלת, היא רווקה בת 36 שכותבת על מערכות יחסים. ההתנהלות שלה עם גברים נובעת מהעבר המשפחתי שלה, גדלה עם סבתא שלא יודעת מה קרה עם אבי בנה ואביה עצמו שנטש אותה ואת אמה כשהייתה קטנה.
אולם לאחר שמגיע הציור אל אמילי, היא יוצאת למסע לא רק למצוא את האמת על העבר המשפחתי אלא גם למסע להשלים עם חייה כפי שהם.
היא מגלה בעצמה חוזק שלא הכירה והיא משלימה עם חייה כפי שהם ומנסה לכפר על טעויות העבר שלה.
בסוף הספר היא שלמה יותר עם עצמה.
ביום בו פוטרה היא מקבלת חבילה המכילה ציור עם מכתב. בציור מצויירת סבתה כשהייתה צעירה, ביום בו פגשה את סבא שלה. המכתב טוען כי הוא מעולם לא הפסיק לאהוב אותה.
אמילי יוצאת למסע לבירור מי היה סבא שלה ומה קרה לו.
בדרך היא עוברת על חייה שלה, חוזרת לדבר עם אביה שעזב אותה בגיל צעיר, חוזרת לדבר עם אקסים מהעבר.
דבר שמתגלה בתחילת הסיפור ומשפיע על חייה עד היום היא הילדה שמסרה לאימוץ אותה ילדה כאשר הייתה בת 18. היא לא גילתה לחבר שלה מעולם.
אמילי מתחילה לחקור, היא מגיעה לאדם שהכיר את סבתה כשהייתה צעירה והיא נוסעת לדבר איתו בבל קריק, לאחר מכן היא מגלה כי לסבתה הייתה אחות אשר התנכרה אליה, היא מגיעה לנכדה שלה וזאת נותנת לאמילי מכתבים שפיטר כתב לסבתה.
אמילי מבינה שכדי לרדת לעומק הסיפור עליה לנסוע למינכן, היא מעדכנת את אביה והוא מחליט שהוא יסע איתה למינכן.
במינכן הם מגיעים לגלריה ממנה הגיע הציור אך לאחר חקירה קצרה היא שולחת אותם חזרה לאטלנטה.
באטנלטה אמילי מגיעה לניק ומספרת לו הכל, היא לאט לאט מגלה את הקשר בין הצייר לסבא שלה ומגלה את האמת על מה שקרה לו.
אמילי בסוף סוגרת מעגל, היא משלימה עם אביה ומחדשת את הקשר עם ניק והיא מגלה את האמת על משפחתה.
ניתוח הדמות
אמילי מתחילה את הספר כדמות קצת מבולבלת, היא רווקה בת 36 שכותבת על מערכות יחסים. ההתנהלות שלה עם גברים נובעת מהעבר המשפחתי שלה, גדלה עם סבתא שלא יודעת מה קרה עם אבי בנה ואביה עצמו שנטש אותה ואת אמה כשהייתה קטנה.
אולם לאחר שמגיע הציור אל אמילי, היא יוצאת למסע לא רק למצוא את האמת על העבר המשפחתי אלא גם למסע להשלים עם חייה כפי שהם.
היא מגלה בעצמה חוזק שלא הכירה והיא משלימה עם חייה כפי שהם ומנסה לכפר על טעויות העבר שלה.
בסוף הספר היא שלמה יותר עם עצמה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה