הספר הראשון - השכן הדרומי שלי
אלייג'ה אלי ג'קסון הוא שף במסעדה מצליחה, הוא בדיוק פתח עוד מסעדה בסגנון אחר אבל היא מקרטעת והמבקרים לא אוהבים אותה. בזמן הזה אוליביה נכנסת לתוך חייו.
אוליביה חיה את החיים המושלמים כביכול, היא עובדת בתור מרצה ועומדת לקבל קביעות, היא עומדת להתארס לחבר שלה אבל כשהוא מציע לה נישואים היא נלחצת, היא מרגישה שזה לא נכון ומחליטה לקחת הפסקה.
היא עוברת לצ'רלסטון, לבית של חברה שלה, ג'וליה, שם היא פוגשת את אלייג'ה.
הם מתקרבים, מתאהבים, היא מגלה את התשוקות שלה ומה היא באמת רוצה לעשות בחייה והם מצליחים להתגבר על המכשול היחיד שזה אלייג'ה וחוסר הביטחון שלו. סתם באמצע הספר הוא מתהפך עליה ומתנהג מטומטם.
אחרי כמה זמן בנפרד הם משלימים וחוזרים להיות יחד.
הדמות של אוליביה:
אוליביה היא אישה חזקה מהתחלה, היא לא שבורה ופחדנית. היא הגיעה לצ'רלסטון כדי למצוא את עצמה. היא חיה כל חייה בתבנית מסויימת והיא מרגישה שזה לא מתאים לה, היא רוצה משהו אחר ולכן היא נסעה רחוק כדי לגלות מה היא רוצה.
היא רוצה לכתוב ספרים, ואכן לוקח לה זמן אבל היא מוצאת את הקצב שלה, נהנית מהחיים ומהאוכל שם, היא כותבת את הספר שלה ואף מוצאת עבודה חדשה שהיא אוהבת יותר מהעבודה הקודמת שלה.
אוליביה עושה שינוי גדול בחייה והולכת אחרי החלומות שלה, למרות שהיא פוגשת את אלייג'ה והיא מתאהבת בו היא מסרבת לוותר על החלום שלה כי היא רוצה שיהיה לה משהו משלה, ולכן היא מתעקשת שהם לא יעברו לגור יחד והם ימשיכו לחיות עוד קצת בנפרד, הוא מתקשה עם זה אבל היא לא מוותרת וזה טוב כי היא צריכה להיות שלמה עם עצמה, להגשים את עצמה לבד לפני שהיא שוב חולקת את החיים שלה עם גבר.
הספר השני - השחקן הדרומי שלי
מספר על לוק, החבר הכי טוב של אלייג'ה ועל גרייס, אחותו של אלייג'ה.
לוק הוא ספורטאי לשעבר שפרש בגלל פציעה ועכשיו הוא חקלאי ומוכר ירקות. גרייס מנהלת את בית הקפה ויש לה חיים מלאים. לוק מתאהב בה וגרייס רוצה רק לשכב איתו אבל כשהם מתחילים את הקשר ביניהם זה משתנה.
אבל חוסר הביטחון של לוק בנוגע למקום שלו בחיים של גרייס מפריע להם ובסוף הוא נפרד ממנה, אבל הוא מבין שטעה וחוזר אליה.
לא אהבתי את הספר הזה, הוא היה חופר מדי והדמות של לוק מעצבנת.
הדמות של גרייס:
גרייס היא אישה עצמאית, יש לה עסק משלה, עובדים, היא יודעת להתנהל לבד אבל חסרה לה זוגיות. היא פונה ללוק כדי לשכב איתו אבל הקשר ביניהם נהיה יותר רציני.
גרייס יודעת מה היא רוצה מעצמה, יש לה חלומות ותוכניות והיא יוצרת קשרים עם אנשים ומטפחת קהילות כדי להשיג את זה וללוק קשה עם זה כי הוא לא מרגיש נוח עם זה והוא מרגיש נחות ממנה.
אהבתי שהיא לא מוותרת על עצמה, שהיא עצמאית מאוד, משיגה לבד דברים ולא נכנעת לתכתיבים או לחוסר ביטחון שלו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה