קט קונלי בת 34, אחותה הצעירה ממנה, רבקה בת 29 מתחתנת. לקט אין בעיה עם זה אבל נראה שלסובבים אותה יש, בעיקר לסבתא שלה שטרחה להשפיל אותה באמצע החתונה וגם לכל שאר המשפחה.
קט לא מבינה את זה, מבחינתה היא אחראית על המשפחה שלה, אבא שלה ואחותה הקטנה, המעשה האחראי מצידה הוא להישאר לגור קרוב אליהם, לטפל בהם, לעזור להם כשצריך. היא עובדת בעבודה קבועה ונוחה, מרוויחה טוב, יש לה דירה, היא מרוצה מבחינתה.
אבל אביה מחליט שזה צריך להיפסק, הוא מבקש ממנה שתיסע לרומא, שם הייתה לפני שנים והייתה מאושרת, הוא מבקש ממנה לשחרר ולהפסיק להיות אחראית כל הזמן.
קט מתרצה וטסה לרומא לפגוש את פרנצ'יסקו, בחור שהתאהבה בו בעבר ברומא, אולם כאשר היא מגיעה היא מגלה שזה לא כמו שחשבה ומוצאת עצמה לבד וללא מגורים.
היא מגיעה למלצרית איטלקייה, ידידה של אדם שהכירה, דרך קארינה היא מגלה את רומא, היא מוצאת בעצמה כוחות חדשים, היא משלימה עם העבר שלה ועם אמא שלה שעזבה אותם כשהייתה ילדה.
לבסוף קט מוצאת דרך חדשה לחיות את חייה, דרך שבה היא תהנה ותעשה מה שהיא אוהבת והכי חשוב, תרגיש חופשייה יותר.
הדמות של קט
קט בתחילת הספר כנועה, צייתנית, היא מקבלת על עצמה כל האשמה והאחריות לא משנה מה, היא לא רוצה לקחת סיכונים, אולם לאחר כמה אירועים היא מחליטה לקחת אחריות על חייה והיא טסה לרומא, שם היא מתחילה ללמוד לעמוד על שלה, היא מגלה מה היא אוהבת לעשות ושזה חשוב לעשות זאת, שיש הבדל בין לחיות חיים קטנים לבין לחיות חיים גדולים.
קט בסוף הספר היא אישה חזקה, אמיצה, היא מרגישה שהיא יכולה להסתדר בכל מקום ועם כל אחד, היא מגיעה למסקנה גם שאינה צריכה גבר כרגע, טוב לה לבד.
זה אינו ספר רומנטי במלוא המובן, אין פה רומן סוחף, יש פה אישה בוגרת שמגלה את עצמה מחדש בעזרת החברים שסובבים אותה, ההחלטה שלה להיות לבד כדי להכיר את עצמה מחדש היא מאוד בוגרת ושלמה, זה מה שמאפשר לה בסוף כן לקבל את היחסים עם מייקל ולחשוב עליו כאופציה להמשך.
קט לא מבינה את זה, מבחינתה היא אחראית על המשפחה שלה, אבא שלה ואחותה הקטנה, המעשה האחראי מצידה הוא להישאר לגור קרוב אליהם, לטפל בהם, לעזור להם כשצריך. היא עובדת בעבודה קבועה ונוחה, מרוויחה טוב, יש לה דירה, היא מרוצה מבחינתה.
אבל אביה מחליט שזה צריך להיפסק, הוא מבקש ממנה שתיסע לרומא, שם הייתה לפני שנים והייתה מאושרת, הוא מבקש ממנה לשחרר ולהפסיק להיות אחראית כל הזמן.
קט מתרצה וטסה לרומא לפגוש את פרנצ'יסקו, בחור שהתאהבה בו בעבר ברומא, אולם כאשר היא מגיעה היא מגלה שזה לא כמו שחשבה ומוצאת עצמה לבד וללא מגורים.
היא מגיעה למלצרית איטלקייה, ידידה של אדם שהכירה, דרך קארינה היא מגלה את רומא, היא מוצאת בעצמה כוחות חדשים, היא משלימה עם העבר שלה ועם אמא שלה שעזבה אותם כשהייתה ילדה.
לבסוף קט מוצאת דרך חדשה לחיות את חייה, דרך שבה היא תהנה ותעשה מה שהיא אוהבת והכי חשוב, תרגיש חופשייה יותר.
הדמות של קט
קט בתחילת הספר כנועה, צייתנית, היא מקבלת על עצמה כל האשמה והאחריות לא משנה מה, היא לא רוצה לקחת סיכונים, אולם לאחר כמה אירועים היא מחליטה לקחת אחריות על חייה והיא טסה לרומא, שם היא מתחילה ללמוד לעמוד על שלה, היא מגלה מה היא אוהבת לעשות ושזה חשוב לעשות זאת, שיש הבדל בין לחיות חיים קטנים לבין לחיות חיים גדולים.
קט בסוף הספר היא אישה חזקה, אמיצה, היא מרגישה שהיא יכולה להסתדר בכל מקום ועם כל אחד, היא מגיעה למסקנה גם שאינה צריכה גבר כרגע, טוב לה לבד.
זה אינו ספר רומנטי במלוא המובן, אין פה רומן סוחף, יש פה אישה בוגרת שמגלה את עצמה מחדש בעזרת החברים שסובבים אותה, ההחלטה שלה להיות לבד כדי להכיר את עצמה מחדש היא מאוד בוגרת ושלמה, זה מה שמאפשר לה בסוף כן לקבל את היחסים עם מייקל ולחשוב עליו כאופציה להמשך.
