הספר מתרחש במהלך המאה של 1800 ומספר על העבדות בארה"ב.
הספר מספר את הסיפור דרך שתי דמויות, שרה גרימקה והנדפול (הטי).
שרה גרימקה
בתו של שופט ומחזיק עבדים, היא מקבלת כמתנה ליום הולדת ה11 שפחה שחורה בגילה.
מפה מתחילה תפנית העלילה. שרה היא האמצעית מבין 10 ילדים והיא יוצאת דופן בדעותיה כבר מגיל צעיר. היא מסרבת לקבל את השפחה כמתנה ורוצה לשחרר אותה. צעד זה מרמז על העתיד של שרה ועל פעילותה כנגד העבדות ולמען שחרור העבדים.
הנדפול (הטי)
שפחה שחורה אשר חיה בבית משפחת גרימקה עם אמא שלה, היא ניתנה במתנה לשרה.
הנדפול מושפעת מאמא שלה שמספרת לה סיפורים על המשפחה שלה ומלמדת אותה תעוזה.
הנדפול גדלה להיות מתנגדת לעבדות ומנסה לפעול לשחרורה העצמי ולהתנגד בדרכים שהיא יכולה.
שתי הדמויות מתחילות את הספר בחלקו הראשון בגיל 11, הן צעירות, הן עדיין לומדות על העולם, כל אחת על העולם שלה וכיצד העולמות שלהן משתלבים ומושפעים אחד מהשני.
לאורך הספר (שמחולק לתקופות) רואים כיצד הן מתבגרות, כיצד הן מעצבות את דעותיהן והאופי שלהן.
יש לרוב היסוס בהתנהגות שלהן, לא תמיד הן חזקות, אולם לבסוף הן מצליחות למצוא את הקול שלהן ולהתנגד.
שרה עם כל הבעיות שלה בדיבור מצליחה להתגבר על כך והופכת למובילת דעה ומתנגדת נחרצת לעבדות יחד עם אחותה.
הנדפול מגלה גם נחישות עד כמה שהמעמד שלה מאפשר לה והיא לבסוף מחליטה לברוח גם אם ימותו תוך כדי.
שתיהן משפיעות אחת על השנייה ובונות את האופי, שרה בכך שהיא מאפשרת להנדפול חופש פעולה שונה יחסית מאשר שאר בעלי העבדים, היא דואגת לה, היא רואה בה חברה שלה.
הנדפול בכך שהיא מלמדת את שרה שאצלה (אצל הנדפול) הגוף הוא עבד והראש חופשי, אצל שרה שהיא כביכול חופשיה היא עבד בראש שלה, כלואה במוסכמות חברתיות מעצם היותה אישה.
שתיהן בחרו לא להתחתן ולא להביא ילדים, יש גם בכך מעין הצהרה והעובדה שהעדיפו להקדיש את חייהן למאבק נגד העבדות.
הספר מסתיים בכך ששרה עוזרת להנדפול לברוח, שתיהן כבר מבוגרות, בנות 43 בערך, עוד לא הגיע השינוי המיוחל אבל הספר נגמר במעין סוף פתוח המרמז לכך שהן ככל הנראה הצליחו.
הספר מספר את הסיפור דרך שתי דמויות, שרה גרימקה והנדפול (הטי).
שרה גרימקה
בתו של שופט ומחזיק עבדים, היא מקבלת כמתנה ליום הולדת ה11 שפחה שחורה בגילה.
מפה מתחילה תפנית העלילה. שרה היא האמצעית מבין 10 ילדים והיא יוצאת דופן בדעותיה כבר מגיל צעיר. היא מסרבת לקבל את השפחה כמתנה ורוצה לשחרר אותה. צעד זה מרמז על העתיד של שרה ועל פעילותה כנגד העבדות ולמען שחרור העבדים.
הנדפול (הטי)
שפחה שחורה אשר חיה בבית משפחת גרימקה עם אמא שלה, היא ניתנה במתנה לשרה.
הנדפול מושפעת מאמא שלה שמספרת לה סיפורים על המשפחה שלה ומלמדת אותה תעוזה.
הנדפול גדלה להיות מתנגדת לעבדות ומנסה לפעול לשחרורה העצמי ולהתנגד בדרכים שהיא יכולה.
שתי הדמויות מתחילות את הספר בחלקו הראשון בגיל 11, הן צעירות, הן עדיין לומדות על העולם, כל אחת על העולם שלה וכיצד העולמות שלהן משתלבים ומושפעים אחד מהשני.
לאורך הספר (שמחולק לתקופות) רואים כיצד הן מתבגרות, כיצד הן מעצבות את דעותיהן והאופי שלהן.
יש לרוב היסוס בהתנהגות שלהן, לא תמיד הן חזקות, אולם לבסוף הן מצליחות למצוא את הקול שלהן ולהתנגד.
שרה עם כל הבעיות שלה בדיבור מצליחה להתגבר על כך והופכת למובילת דעה ומתנגדת נחרצת לעבדות יחד עם אחותה.
הנדפול מגלה גם נחישות עד כמה שהמעמד שלה מאפשר לה והיא לבסוף מחליטה לברוח גם אם ימותו תוך כדי.
שתיהן משפיעות אחת על השנייה ובונות את האופי, שרה בכך שהיא מאפשרת להנדפול חופש פעולה שונה יחסית מאשר שאר בעלי העבדים, היא דואגת לה, היא רואה בה חברה שלה.
הנדפול בכך שהיא מלמדת את שרה שאצלה (אצל הנדפול) הגוף הוא עבד והראש חופשי, אצל שרה שהיא כביכול חופשיה היא עבד בראש שלה, כלואה במוסכמות חברתיות מעצם היותה אישה.
שתיהן בחרו לא להתחתן ולא להביא ילדים, יש גם בכך מעין הצהרה והעובדה שהעדיפו להקדיש את חייהן למאבק נגד העבדות.
הספר מסתיים בכך ששרה עוזרת להנדפול לברוח, שתיהן כבר מבוגרות, בנות 43 בערך, עוד לא הגיע השינוי המיוחל אבל הספר נגמר במעין סוף פתוח המרמז לכך שהן ככל הנראה הצליחו.