יום שני, 25 באוגוסט 2014

דמות הנערה בספר "אלה המכושפת"/ גייל קרסון לוין

הספר מספר על אלה, נערה שחיה בממלכה בשם "קירריה", הארץ מלאה באלפים, שדונים, פיות וגמדים. בזמן לידתה פיה בשם לוסינדה נתנה לה את מתנת הצייתנות. המתנה הזו הייתה נוראית, כל אחד יכול היה לצוות על אלה לעשות משהו והיא הייתה חייבת לעשות זאת.

"כל אחד היה יכול לשלוט בי באמצעות פקודה. היא רק הייתה צריכה להיאמר בלשון ציווי של פקודה ישירה" (עמ' 11)

אלה חיה בעיקר עם אמא שלה, ליידי אלינור, אביה, סר פיטר, עסוק רוב הזמן בנסיעות ובקושי רואה אותה. יש להן טבחית בשם מנדי שגם היא עוזרת לגדל ולטפל באלה (בסוף הפרק השלישי אלה מגלה שהיא הפיה הסנדקית שלה).
כשאלה הייתה בת 15 אמא שלה מתה. היא ומנדי הטבחית היו היחידות שידעו על הסוד של אלה, אביה לא ידע על כך מכיוון שלא סיפרו לו. בבית הקברות היא פוגשת בנסיך מקסים (prince charming), הוא גדול ממנה בשנתיים.
בסעודת האבלים היא פוגשת בגבירה אולגה ושתי בנותיה הטי ואוליב, לאחר זמן מה היא נשלחת יחד עם שתי הבנות לבית הספר לנימוסים והליכות, בדרך הטי מבינה שאלה חייבת לציית לפקודות וכך מתחילה התעללות מצד הטי ואוליב באלה.



לאחר כמה חודשים בבית הספר לנימוסים והליכות, אלה קוראת בספר הקסום שלה מכתב של אבא שלה, הוא מספר שם על חתונת ענקים שהוא מתכוון ללכת אליה כדי למצוא שם פיות. אלה מבינה שכדאי לה ללכת לשם גם וכך אולי תמצא את לוסינדה ותבקש ממנה להסיר את הקללה הנוראית. אלה בורחת מבית הספר ויוצאת למסע החיפוש אחר חתונת הענקים, בדרך היא פוגשת אלפים, נתקלת במפלצים ולבסוף מגיעה לחתונה שם היא פוגשת את לוסינדה. לוסינדה מסרבת לבטל את המתנה בטענה שזו מתנה מצויינת.

כאשר אלה נפגשת שוב עם אביה הוא מספר לה שהוא עומד לפשוט את הרגל ולהישאר בלי כלום, הוא אומר לאלה שהיא צריכה להתחתן עם בעל עשיר כדי שיוכלו להינצל אולם לבסוף הוא מחליט לא לעשות זאת לאלה ולהתחתן בעצמו עם הגבירה אולגה. ברגע שאביה והגבירה אולגה מתחתנים, בנותיה של הגבירה אולגה הופכות לאחיותיה החורגות של אלה ושלושתן הופכות את אלה למשרתת ומתעללות בה.

לבסוף הנסיך מקסים חוזר לממלכה, הוא מקיים נשפים כדי למצוא לו אישה, אחרי שאלה שלחה לו מכתב וסיפרה לו שהתחתנה עם אחר. לנשפים האלו גם אלה הולכת אבל עם מסכה כדי שלא יזהו אותה, בנשף השלישי הנסיך מזהה את אלה לאחר שהורידו ממנה את המסכה, היא בורחת אליה הביתה, אבל הוא מגיע לשם ולאחר שמדד לה את נעל הזכוכית הוא מבקש ממנה שתתחתן איתו.
אלה נחרדת מכך מכיוון שהיא חייבת לציית לאחרים והיא מפחדת שיפגעו בנסיך מקסים דרכה, היא מסרבת לכך וכך משתחררת מהקללה.

סוף הסיפור הוא שהנסיך מקסים ואלה מתחתנים ויש להם ילדים.


הספר משלב בעצם סיפור של סינדרלה אבל בצורה קצת שונה, אם סינדרלה היא כנועה ולא מנסה להתנגד, כאן הדמות של אלה היא לא צייתנית מרצונה, היא מנסה להתנגד, היא מוחה על ההתעללות כלפיה ומנסה למרוד בדרכה שלה.
לבסוף היא מצליחה להשתחרר מחיי המשרתת שלה פחות בגלל הנסיך ויותר בגלל שהצליחה סוף סוף לעמוד על שלה ולהתנגד לפקודות של אחרים למרות הקללה.

הספר עוסק בצורה חדשה ועקיפה בצייתנות של נערות, האם נערה טובה היא צייתנית או לא, נראה שכך חשבה הפיה לוסינדה כאשר העניקה לאלה את "המתנה" הזו, אולם לפי העלילה אנו רואים שהנסיך מחבב את אלה דווקא בגלל שהיא מרדנית ולא הולכת בתלם.

הערה: נעשה סרט המבוסס על הספר, העלילה לא דומה לסיפור עצמו.



יום שישי, 22 באוגוסט 2014

דמות האישה בספר "חוץ מזה, מאורסת"/ סוזן פינאמור

איב בת 36, יחד עם מייקל כבר 3 שנים, גרים יחד חצי שנה. למייקל יש בת מנישואים קודמים לפני עשר שנים, הוא בן 44 יהודי. היא עובדת ככותבת פרסומות לנעלי ספורט ומייקל מנהל שיווק.

סיפור החיים של איב כפי שהיא מספרת עליו במהלך הספר הוא דיי קשה, היא הייתה מאורסת בעבר בגיל 27 אבל עזבה את הבחור לאחר שהכה אותה, אביה היה אלכוהוליסט, עזב את אמא שלה בשביל מישהי אחרת ולבסוף נהרג בתאונה עם אשתו החדשה.

מייקל מציע לאיב נישואים אחרי שהיא העמידה לו אולטימטום: להציע לה נישואים או שהיא עוזבת אותו.

הספר מספר על ההכנות לחתונה במשך שנה כאשר כל פרק מתאר חודש בקצרה, בין לבין איב מספרת על חייה, על חבריה שסובבים אותה, על העבודה שלה ועל זכרונות שלה מהעבר.



אמנם הספר נכתב בשנת 1999 (תורגם בארץ בשנת 2004) אך עדיין הוא מתאר דמות נשית אשר נחשבת כלחוצת חתונה. הדמות של איב מפחדת להישאר לבד, היא כבר בת 36 והיא חושבת על כך שהיא חייבת להתחתן, אומנם הוריה הם גרושים והתחתנו מחדש עם בני זוג אחרים, אך חברותיה כן מתחתנות ולכן היא חשה בלחץ מסויים מצד החברה כפי שהיא מבטאת במשפט: "ברור שרכשתי לי מעמד בחברה, שכן גם התארסתי לא מזמן, וגם רזיתי בו זמנית" (עמ' 38)

אולם לא כולם יכולות להזדהות עם הדמות של איב, הדמות שלה מוכנה לוותר על דברים מסויימים כדי להישאר מאורסת ולהתחתן לבסוף עם מייקל. במהלך ההכנות לחתונה היא מתארת כמה פעמים מריבות ביניהם, בעיקר על דברים קטנים. היא מספרת שכמה פעמים במהלך שנת ההכנות היא שוקלת האם כדאי לה להתחתן איתו או לא, היא אומרת אפילו במפורש שהיא רוצה להתחתן ומוכנה להתפשר רק כדי לא להישאר לבד.



הדמות הראשית נשית בספריו של אלן ברדלי

אלן ברדלי כתב את סדרת הספרים על פלביה דה לוס, ילדה בת 11. יש לה שתי אחיות גדולות ממנה, אופליה (פילי) ודפי. הן גרות עם אביהן  (אמן מתה כשפלביה הייתה בת שנה) בטירה גדולה יחד עם המשרתת גברת מאלט ודוגר, בעל הרבה תפקידים בבית וחבר טוב של אביהן. העלילה מתרחשת בשנת 1950.

פלביה היא אומנם רק בת 11, נחשבת ילדה, אולם היא מאוד פקחית, היא מתעניינת בכימיה ובעיקר ברעלים, היא קוראת המון ספרים, כתבי עת ועוד בעיקר על כימיה, יש לה מעבדת כימיה מתקדמת מאוד אשר הייתה שייכת לדוד שלה.
פלביה מאוד מתעניינת במקרי רצח שקורים בכפר הקטן שלהם, בישופ פלייס, ותמיד מגלה לאחר חקירות מי הרוצח.

כרגע יצאו בסדרה שלושה ספרים:
המתיקות שבתחתית הפאי


הגרדום בקרחת היער


דג מלוח בלי חרדל


הדמות של פלביה דה לוס לא מתאימה כל כך לבלוג, אולם בכל זאת החלטתי לכתוב עליה מכיוון שסדרת הספרים היא יוצאת דופן במובן שעדיין לא מקובל לכתוב ספרים שהגיבורה שלהן היא ילדה קטנה בת 11. דבר נוסף יוצא דופן הוא העובדה שהסופר הוא גבר ובכל זאת כאשר קוראים את הספר יש תחושה שילדה היא הדוברת ולא גבר מבוגר.

הדמות של פלביה היא מאוד יוצאת דופן יחסית לילדה קטנה, היינו מצפים מילדה שתתעסק בבובות ועוד דברים שנחשבים לכאורה נשיים, אולם פלביה מתעסקת במובהק בתחום עניין הנחשב גם כיום גברי - כימיה ורעלים.
היא מאוד פקחית, יודעת מה מבוגרים רוצים לשמוע, היא יודעת איך למשוך אותם בלשון כדי שתוכל לגלות ולפתור את תעלומות הרצח בעיירה, היא אומנם מסתבכת בצרות אך לא בצורה קיצונית שתעמיד את חייה בסכנה, היא מאוד מחושבת ויחסית לילדה קטנה היא יודעת להסתדר לבד.

יום שלישי, 19 באוגוסט 2014

דמות האישה בספר "החיים הסודיים של אמא ללא הפסקה"/פיונה ניל

הספר מספר על לוסי סוויני, נשואה לטום (אדריכל), יש להם 3 ילדים: סם בן 9, ג'ו בן 5 ופרד בן שנתיים וחצי.
לוסי ביחד עם טום כבר 12 שנה ולפני 8 שנים היא עבדה במפיקת חדשות בטלוויזיה, היא עזבה את העבודה לאחר שלא הצליחה לשלב בין עבודה לאמהות ונשארה בבית לגדל את הילדים.
הספר פותח ביום הראשון ללימודים והעובדה שבנה הקטן, פרד, מתחיל ללכת לגן, הדבר גורם ללוסי לתהות בקשר לחייה,מה המקום שלה, מה היא רוצה לעשות בחיים ועוד.

הכינויים של לוסי:
ללוסי יש מנהג, כאשר היא מתארת בספר אנשים מסויימים היא לא תמיד משתמשת בשמותיהם אלא קוראת להם בכינויים שהמציאה בהתאם לאופי או מראה חיצוני. כך למשל בעלה הוא "הבעל עם הפתיל הקצר", האמא המושלמת היא "אמא מדהימה מספר 1" ואחד האבות שמוצא חן בעיניה מכונה "עקר הבית הסקסי", אם נוספת שמוזכרת בספר מכונה "אימא אלפא".
חברתה הטובה אמה, נקראת "החברה עם הקריירה המצליחה כנגד כל הסיכויים", חברה אחרת, קאתי, נקראת "החד הורית הסקסית".



כאשר קוראים את התקציר מאחורה או מנסים לנחש על מה הספר, נראה שלפנינו עוד ספר על אמהות שמזכיר את הספר "אין לי מושג איך היא עושה את זה", אך זה לא המקרה.ניתן להשוות בין הספרים דווקא בגלל השוני הבולט ביניהם. אם הדמות של קיית בספר "אין לי מושג איך היא עושה את זה" היא מסודרת, עובדת בעבודה של גברים, מפרנסת עיקרית בבית ועוד, הדמות של לוסי היא ההיפך הגמור ממנה, אישה שעזבה את עבודתה כדי לטפל בילדים, מישהי מבולגנת, שנראית מוזנחת, לא יודעת מה לעשות עם עצמה בחיים ומרגישה מבולבלת. אגב, שני הספרים מתרחשים באנגליה, לונדון.

שתי הדמויות מדברות על פמיניזם:
לוסי מציינת שהיא באה מבית פמיניסטי, אימה טענה כי "בית מסודר הוא אנטי פמיניסטי. נשים צריכות להקדיש זמן רב יותר לשיפור מתמיד של מוחן ופחות זמן לסידור של ארון כלי המיטה, אם הן רוצות לנתץ את האזיקים הביתיים המונעים מהן לממש את הפוטנציאל האיטלקטואלי שלהן" (עמ' 22)
אולם למרות זאת לוסי היא כביכול ההיפך מפמיניזם, היא עזבה את העבודה כדי לגדל ילדים וזה עיקר החיים שלה כיום, גידול הילדים ודאגה לבית. אולם גם את זה היא לא עושה כפי שהיו מצפים כביכול מאישה, היא עדיין נכשלת בכך מכיוון שהיא בלגניסטית. נראה שמשתי הבחינות לוסי נכשלת, גם מבחינת הפמיניזם וגם מבחינת השוביניזם.
קיית בספר "אין לי מושג איך היא עושה את זה" לעומת זאת, נתפסת כפמיניסטית ממש, היא ממשיכה בעבודה שלה, ואף נחשבת למפרנסת עיקרית בבית שלה.
יש להזכיר שבסוף הספר קיית עזבה את העבודה שלה ובכך הפכה ללוסי, רק יותר מאורגנת.

סדר היום של שתיהן הוא עמוס, אולם בעוד סדר היום של לוסי נראה כך:
קמה בשש וחצי, הכינה שני תיקי אוכל, לקחה את הילדים לבית ספר, לקחה את הילד הקטן לגן, הלכה לקניות, עשתה כביסה, הלכה לקחת את הילד הקטן מהגן, הילדים חוזרים מבית ספר, שיעורי בית, ארוחת ערב, אמבטיה, סיפורים.
היא מתארת חיים של שגרה, "מחזור אינסופי של בישול, ניקיון, כביסה וגיהוץ".
מכיוון שהיא עקרת בית, גם סדר היום של קיית דומה אולם לרוב היא לא נמצאת שם כאשר הילדים הולכים לבי"ס או הולכים לישון מכיוון שהיא נמצאת תמיד בנסיעות מטעם העבודה שלה.

נקודה נוספת להשוואה בין שתי האמהות היא ששתיהן אמהות שמרגישות רגשות אשם, נראה שזה לא פוסח על אף אחת למרות האופי השונה בין שתיהן.
לוסי מתארת מצב שבו היא יוצאת עם חברות אך יוצאת לפני הזמן כדי לא להישאר בבית בזמן ההשכבה לשינה ומתארת לעצמה שבטח יש בלאגן בבית ובעלה יאשים אותה בכך. לוסי העקרת בית עדיין חשה רגשות אשם שהיא מתקשה להתמודד עם כל המטלות שלה בבית.
קיית לעומת זאת חשה תמידית רגשות אשם בגלל שהיא עובדת הרבה שעות ולא נמצאת עם ילדיה.

אם כן נראה ששתי הספרים מתארים חיים של אמא, אולם למרות השוני ביניהן ובחייהן אנו רואים כי שתיהן מייצגות מודל מסויים של אמהות, ולצערי הרב נראה מהספרים ששני המודלים לא ראויים לחיקוי וקשה לעמוד בהן. לא ברור מה ההשפעה של זה על נשים אשר קוראות את הספר אך זה בהחלט תורם לאיך שהן תופסות את העולם.



הכותבת היא פיונה ניל, נשואה עם שלושה ילדים (כתוב מאחורי הספר), נראה שהכותבת מתארת את שגרת חייה, יכול להיות שיש קווים מקבילים, רק אמא יכולה לכתוב ספר על איך זה להיות אמא.

פרק ראשון מתוך הספר - http://www.text.org.il/index.php?book=0802015
אתר הבית של פיונה ניל - http://www.fionaneill.co.uk/home